|
|
עמוד:36
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 36 על מועד, שסימניה פוליטיים, שינויים בהצטיידות ותהליכים במדינות ובצבאות שאפשר לייחסם למגמת מלחמה . "התרעה קונקרטית על הכנות מבצעיות ותנועות כוחות לחזית, והתרעה מיידית על תזוזות כוחות אויב המושגת באמצעות מכ"ם והאזנה לכוחות אוויר יריבים . זו התרעה מאוחרת מאוד שאינה מאפשרת יותר מהתגוננות מיידית ולכן ערכהנמוךולאמאפשרתגיוס מילואים בזמן" . הרכבי סבר שאמ"ן יכול לעמוד בהתרעה הראשונה והרבה פחות בשנייה . כלומר, אם אין פוטנציאל צבאי זמין המאפשר הגנה על כל הנכסים של ישראל שהושגו ב - ,1967 ההתרעה המודיעינית תהיה לקו המגננה האחרון של ישראל מול האפשרות למתקפת פתע . אחריה, אין גורם כוח אחר שיוכל לעשות זאת, כמו שנוכחנו לדעת ב - 1973 ( וגם ב - 2023 ) . החל מפברואר ,1973 המטכ"ל וגם הממשלה נדרשו לאפשרות מלחמה יזומה על ידי מצרים . עלתה האפשרות להחזיק עוד שתי אוגדות מילואים בסיני ואחת מתוגברת ברמת הגולן . השאלות שעלו : לכמה זמן ? ואם המצרים ידחו את המתקפה למועד אחר, כמה זמן יימשך הגיוס ? המענה שניתן – המודיעין יתריע, כפי שאמר לי אישית הרמטכ"ל אלעזר : "שבוע, לפחות ארבעה ימים מראש, נגייס ונערך ל'סלע'" . ל"מודיעין המתריע למלחמה" בעוד מועד, נוסף עוד נדבך – חיל האוויר . בהצגתתוכניות אופרטיביותבפני ראש הממשלה ( יולי 1973 ) אמר הרמטכ"ל : "אני רוצה להקדים ולומר, שבכל מקרה אנחנו רואים את חיל האוויר כגורם ראשון גם בהגנה וגם במתקפה . או, במלים אחרות,אם נכנסים למלחמה,זה הזמן שחיל האוויר צריך לשלם את הדיוודנדות ואת העובדהשמושקעיםבו האמצעיםהגדולים, זה למעלה מ - % 05מתקציבהביטחון . הםבמצב הזהמשלמים,כלומר, העובדה שיחסי הכוחות היבשתיים הםכפישהראיתי,והעובדהשאנחנו מעזים לא לגייס מילואים מוקדמים, נובעת מזהשאנחנו מאמינים ביכולתושלחילהאוויר לעצורבלימה ( הכוונה,כנראה – לעצורצליחה ) אם תהיה מתקפה באחת משתי החזיתות" . תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בדברי האלוף מרדכי ( מוטי ) הוד, שהיה מפקד חיל האוויר עד ה - 15 במאי 1973 . בדיון הערכת מצב שנערך ב - 19 באפריל, נוכח הידיעה על כוונת מצרים לפתוח במלחמה, שאל הרמטכ"ל אילו צעדי כוננות לנקוט כדי להרתיע את האויב מלפתוח ארגון צבאי הרוצה להימנע מקיפאון מחשבתי ותפעולי, חייב גוף מאתגר חיצוני שיבחן את חשיבתו ותפעולו במלחמה . האלוף הוד השיבכי התשובה הטובה ביותר היא "לנצל את היכולתהטמונה בחילהאוויר, ( ה ) יכול להגדיל כוננות לכל מצב . בכךישהרתעהככלשנרצה"אמר,ויתרהמזו : "בכךאפשרלחפות כמטרייהעלמחסורבטנקיםבסיני . . . חיל האוויר יכוללהתעסק 24 ואפילו 63שעותעםכל ראש חוף שיחצה וכל ההכנות שלנולאיעלו כסף" ( בניגודלגיוסמילואים שכןיעלה כסף . מטכ"ל, דיוןהערכת מצב מצרים,91 באפריל 1973 ) . בשתי מלחמות חיל האוויר לא נתן מענה כל שהוא למתקפת פתע . שתי הדוגמאות הללו, מתוך עשרות, לא מעידות רק על הערכות אסטרטגיות שגויות, אלא גם על ההבנה הבסיסית השגויה, שאין לישראל פוטנציאל ביטחוני - צבאי להתמודד עם האיום . זאת, בניגוד למה שנשמע מעת לעת מצה"ל וממשלות ישראל, כי אנו "מוכנים לכל אפשרות" . לא היינו מוכנים לכך לפני 52 שנים, ולא 50 שנים לאחר מכן . להלן רשימה קצרה של חוסר הצלחה, אשר להערכתי מקורה במחסור מתמיד במשאבים מכל הסוגים : לא הצלחנו לקיים משטר ביטחון סביר באיו"ש, למרות "חומת מגן", גירוש ערפאת, וכל שאר המערכות והמבצעים שניהלנו שם . בנינו גדר הפרדה על "הקו הירוק" ומסביב לירושלים, אך היא חדירה כל הזמן . הנגב הפך בחלקו לאוטונומיה בדווית עוינת, כשלמדינת ישראל אין שליטה שם . מגבולותינו עם מצרים וירדן זורם נשק לישראל ולגדה המערבית . בנינו מכשול עתיר משאבים סביב רצועת עזה – הוא נפרץ תוך פחות משעה אחת . חזבאללה לא פלש בשבעה באוקטובר . אבל נודה על האמת, לא היה בצפון כוח צבאי ממשי להתמודד "עם כל האפשרויות", ואם חלילה זה היה קורה, לא ברור איזה מענה של ממש היה ניתן לכך . דהיינו, מדינת ישראל לא מסוגלת להגן על מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד . "בשתי עצמה באורח סביר ומתמיד, כי אין לה את המלחמות, 1973 ו - 2023 , חיל האוויר לא נתן מענה כל שהוא למתקפת פתע" בט"ש ביהודה ושומרון . "איננו מסוגלים להגן אל מדינת ישראל, משום שאין לנו את הפוטנציאל ההולם הנדרש לכך" . ( צילום : דובר צה"ל )
|
|