|
|
עמוד:34
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 34 פעמים רבות לאחר מעצרים ופיגועים בישראל וביהודה ושומרון, מתגלה בחקירה שהייתה הכוונה של פעילי החמאס משטח טורקיה המצרית לאנקרה, בין היתר על רקע אירוח נציגי אחים מוסלמים גולים ממצרים בשטחה, שתרמה לכך שלקהיר היה אינטרס דומה לישראל בצמצום מעורבות של טורקיה במשא ומתן עם חמאס . כיום נראה שגם השיפור ביחסי מצרים עם קטר ( בין היתר על רקע השקעות קטריות גדולות במצרים ) וגם הרצון המצרי לראות בסיום המלחמה בעזה, ריכך את העמדה של קהיר אל מול אנקרה . יש לציין שגם טורקיה וגם מצרים רוצות לקחת חלק בשיקום האזרחי של הרצועה, וייתכן שתתפתח תחרות ביניהן על מי תהיה זו שתרוויח יותר מפרויקטים של פינוי הריסות ושיקום מבנים ברצועה . אף על פי שהמנדט של כוח הייצוב בעזה עוד לא ברור, אם בכלל יוקם, טורקיה הביעה נכונות לשלוח כ - 2000 חיילים לכוח . לטורקיה ניסיון בהקשר של כוחות שמירה ואכיפת שלום, הן במסגרת חברותה בנאט"ו אך גם בהקשר הישראלי - פלסטיני – היא שלחה כוחות ליוניפי"ל וכן הייתה חלק מכוח המשקיפים הבין - לאומי בחברון שהוקם אחרי טבח מערת המכפלה ב - 1994 . לאור התדרדרות היחסים בין ישראל לבין טורקיה, דוברים ישראליים, כולל ראש הממשלה, הביעו את התנגדותם לכך שטורקיה תשלח כוחות לכוח הייצוב בעזה . למרות זאת, נראה שמבחינת ארצות הברית יש עניין שהטורקים ישלחו כוחות . זאת, לאור ההיסוס מצד גורמים מוסלמיים אחרים לשלוח כוחות ולאור העובדה שטורקיה נתפסת כמדינה אשר תוכל למלא תפקיד זה בצורה יעילה . לטורקיה שורה של ארגונים ממשלתיים וארגונים לא ממשלתיים ( שיש להם אף זיקה לא מבוטלת לממשלה ) אשר פעלו בעבר ברצועה, שלחו סיוע במהלך המלחמה, ומחדשים את פעילותם שם בעקבות הפסקת האש . טורקיה מינתה מתאם סיוע הומניטרי לפלסטין, אדם שהיה בעברו ראש סוכנות ההצלה הטורקית וכיהן כשגריר טורקיה בטנזניה . לטורקיה יש יכולות בהקשר של סיוע הומניטרי גם מהתמודדותה עם רעידות אדמה בשטחה וגם בזכות הנוכחות שלה באזורי מלחמה, החל מהבלקן ועד לאפגניסטן . יש לה גם יכולות בתחום של אימון כוחות שיטור וסדר במדינות זרות כגון סומליה . טורקיה התגאתה לא פעם שהיא מנצלת ביעילות את תקציב הסיוע שלה, כך שגם בסכומים קטנים היא מצליחה להיות בעלת השפעה . בעייתי לנתק את המתרחש בעזה מזירות אחרות בהם האינטרסים בין ישראל לבין טורקיה אינם חופפים . כך, ההתפתחויות בסוריה מהוות מוקד מתח נוסף ביחסים בין המדינות . טורקיה קוראת לנסיגת ישראל משטח סוריה ורואה בה גורם מערער יציבות במדינה . זאת, בניגוד לתפיסה העצמית שלה, כמי שתמכה בכוחות המורדים לאורך מלחמת האזרחים, ולכן בהכרח היה ויש לה תפקיד משמעותי וחיובי במדינה . טורקיה רואה בסוריה תחת שלטון הנשיא אחמד א - שרע כאזור השפעה שלה והיא תהיה מעורבת הן בשיקום הצבא והן במאמצי השיקום האזרחיים . טורקיה אף רואה בסוריה כנתיב מעבר לפרויקטים תחבורתיים ואנרגטיים . גם בזירת מזרח הים התיכון יש פוטנציאל לחיכוך בו לטורקיה תהיה נגיעה . כך, אי ההסדרה של הגבולות הימיים בין טורקיה, יוון וקפריסין, בין היתר על רקע אי פתרון סוגיית קפריסין ותביעות טורקיות שאינן עולות בקנה אחד עם עקרונות אמנת הים, מביא לכך שטורקיה היא שחקנית רוויזיוניסטית בזירה זו . בולטת למשל ההתנגדות הטורקית לכך שלבנון וקפריסין חתמו ב - 26 בנובמבר 2025 על הסכם לקביעת הגבולות הימיים ביניהן, לאחר שנים רבות שבהן לבנון השתהתה באשרור ההסכם שאליו הגיעו המדינות כבר ב - 2007 . לגבי קפריסין, למרות המאמצים הבין - לאומיים להביא לאיחוד מחדש של האי, טורקיה מדגישה בשנים האחרונות את פתרון שתי המדינות לאי . לטורקיה כבר מ - 1974 יש נוכחות צבאית משמעותית בצפון האי, ונראה שהיא אף חותרת להגדלת נוכחות זו, על רקע - בין היתר - שיתוף הפעולה הגובר בין ישראל וקפריסין שבא לידי ביטוי לאחרונה בכך שישראל סיפקה לקפריסין מערכות הגנה MXקרב . לסיכום, יחסי טורקיה ישראל הגיעו לנקודת שפל במהלך המלחמה שפרצה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר . אף שהמשבר ביחסים לא הגיע לכדי ניתוק היחסים הדיפלומטיים, הרי שטורקיה נקטה כנגד ישראל שלל צעדים חריפים אחרים ובראשם הטלת האמברגו המסחרי המלא על ישראל במאי 2024 . לצד זאת, שורה של מהלכים טורקיים ובראשם השיפור ביחסי טורקיה עם מצרים והיחסים הקרובים בין ארדואן לטראמפ, מאפשרים לה היום נקודת פתיחה טובה להשפעה גוברת בעזה . ישראל לאורך המלחמה לא הייתה מעוניינת במעורבות טורקית במשא ומתן עם חמאס, אך העובדה שלא הייתה מוכנה לקבל את הרשות הפלסטינית כמי שתחליף את שלטון חמאס בעזה, דחקה הצידה שחקניות שאיתן נוח יותר לישראל לשתף פעולה, כמו איחוד האמירויות, ויצרה סדק כניסה פוטנציאלי לאנקרה . לגורמים בין - לאומיים קשה להתעלם מניסיונה של טורקיה באזורי אסון ואזורי לחימה, בכל הנוגע ליכולותיה בתחום הסיוע ההומניטרי ; שיקום ; ואימון כוחות . כך, לעמדה הטורקית תהיה אחיזה וקשב, בייחוד בארצות הברית, והדבר יקשה על יכולת התמרון המדינית הישראלית . ( נכתב ב - 30 בנובמבר 2025 ) דוברים ישראליים, כולל ראש הממשלה, התנגדו שטורקיה תשלח כוחות לכוח הייצוב בעזה . למרות זאת, נראה שמבחינת ארצות הברית יש עניין שהטורקים ישלחו כוחות הפגנות נגד ישראל בטורקיה . Turkish Presidential Press
|
|