|
|
עמוד:54
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 54 לכמויות הכסף העצומות שזרמו לרצועת עזה ולבנון והביאו את חמאס וחזבאללה ליכולותיהם הצבאיות המרשימות . כאן המקום לשאול שתי שאלות מרכזיות : האם באמת הלוחמה הכלכלית נכשלה ? האם כלי הלוחמה הכלכלית יכול לשמש ככלי אלטרנטיבי למערכה הקונבנציונלית ? על פניו יגידו המקטרגים כי הלוחמה הכלכלית לא הוכיחה את עצמה עד היום בשום מלחמה או מערכה . אבל באותה נימה, ניתן לומר כי גם המערכה הקונבנציונלית לא השיגה אף אחת מהמטרות הללו . שאלה שניה - האם גורם כלשהו בעולם ניהל במאה השנים האחרונות מלחמה כלכלית אמיתית ? התשובה לכך, גם אם היא מפתיעה - שלילית . בעולם, כולל ארצות הברית, לא ניהלו אף פעם מלחמה כלכלית על כל המשתמע מכך . מלחמה כלכלית היא מלחמה לכל דבר במסגרתה נעשה שימוש בכלים מגוונים כדי לפגוע בכלכלה ובמערכת הפיננסית של היריב . בניגוד למה שמקובל בקרב חוגים נרחבים בקהילה הביטחונית והאקדמית, אין קורלציה ישירה בין מלחמה כלכלית לבין סנקציות . סנקציות הן כלי אחד מתוך מגוון רחב מאוד של כלים בסל הלוחמה הכלכלית . השימוש שנעשה בעולם עד כה בכלי לחימה כלכליים, כולל על ידי האמריקאים, היה מוגבל ביותר והתמקד בעולמות של סנקציות כלכליות . הבעיה המרכזית עם סנקציות היא ביכולת ליצור קואליציה בין - לאומית רחבה ככל הניתן שתאמץ אותן ובעיקר תאכוף אותן . מלחמה כלכלית במלוא מובן המילה היא למעשה שימוש בכל הכלים העומדים ברשותה של מדינה כדי להביא להכרעת המערכה בכלים כלכליים . שימוש בכלים של טכנולוגיה, לוחמת תודעה, לוחמה משפטית, במבצעים חשאיים, ובמידת הצורך בכלים קונבנציונליים שמהותם פגיעה פיזית במרכזים פיננסיים וכלכליים של האויב . במערכה מול איראן האמריקאים למדו על בשרם את מגבלת השימוש בסנקציות ככלי להכרעת המערכה . על אף השליטה הכמעט בלעדית של האמריקאים במערכת הכלכלית העולמית, מדיניות הסנקציות תלויה בנכונות ובהסכמה של מדינות העולם לקחת חלק במערכה . אימוץ מדיניות סנקציות ככלי מרכזי במערכה הכלכלית האמריקאית נובעת מהתפיסה שמדובר בכלי מתוך ארסנל הכלים הדיפלומטי ולא בכלי מלחמה . התלות במדינות אחרות בהצלחת מדיניות הסנקציות הפכה את השימוש בו לכלי בלתי אפשרי ליישום מקסימלי, במציאות שבה הסינים וההודים והרוסים עומדים מנגד, או לחילופין מדינות אירופה אינן מוכנות לקבל את התכתיב האמריקאי . אלה מהווים מכשלה עצומה בהצלחת מדיניות הסנקציות . נוסיף לכך מדינות כמו קטאר ואיחוד האמירויות שמקבלות חסינות כמעט מוחלטת מסנקציות אמריקאיות וקיבלנו אפקטיביות מוגבלת של מדיניות הסנקציות . אם מדיניות הסנקציות נכשלה אין הדבר אומר שלוחמה כלכלית נכשלה . התלות שפיתחה מדינת ישראל בתפיסת הסנקציות האמריקאית היא זו שנכשלה ופגעה למעשה בכל תפיסת המערכה הכלכלית . מדינת ישראל למדה על בשרה שכאשר קיימים ניגודי אינטרסים בינה לבין ארצות הברית בניהול המערכה, הדבר מביא בהכרח לנטרול כמעט מוחלט של יכולת הלוחמה הכלכלית של ישראל . וכיום, כאשר ארצות הברית נחשפת לכשל המערכתי בכל הקשור למדיניות הסנקציות, היא משאירה את מדינת ישראל למעשה נטולת כל יכולת שימוש בכלי הכלכלי . זאת בין השאר כי למדינת ישראל לא הייתה תפיסת מערכה סדורה וכוללת למלחמה במימון טרור בפרט, וללוחמה כלכלית בכלל . השימוש בכלי הכלכלי היה של ברירת מחדל . אז למה בכל זאת לוחמה כלכלית יכולה להוות אלטרנטיבה ? התשובה קודם כל היא במגבלות המשמעותיות של הלוחמה הקונבנציונאלית בעידן המודרני . מלחמות כיום לא מביאות להכרעה . מעבר לכך, העולם הפך להיות חסר סבלנות לחלוטין למלחמות . בבואנו לבחון את מידת היעילות של מלחמות קונבנציונליות בעידן המודרני עלינו להוסיף למשוואת העלות - תועלת גם מרכיבים כלכליים, חברתיים אימוץ מדיניות סנקציות ככלי מרכזי במערכה הכלכלית האמריקאית נובע מהתפיסה שמדובר בכלי מתוך ארסנל הכלים הדיפלומטי ולא בכלי מלחמה כסף ונשק שנתפסו במהלך מבצע ביהודה ושומרון . ( צילום : דובר צה"ל ) בניגוד למה שמקובל בקרב חוגים נרחבים בקהילה הביטחונית והאקדמית, אין קורלציה ישירה בין מלחמה כלכלית לבין סנקציות
|
|