|
|
עמוד:71
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 71 אפשר כמובן לקרוא את הסיפור האכזרי הזה כפשוטו אבל מתוך ההיכרות עם החיסולים הקודמים שביצע דוד בבית שאול אפשר גם לפרש ברוח האמור לעיל . שבע בן בכרי שבע בן בכרי אף הוא משבט בנימין מרים את נס המרד נגד דוד וקורא למלחמה בו באמרו : "וַיֹּאמֶר אֵין - לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה - לָנוּ בְּבֶן - יִשַׁי - - אִישׁ לְאֹהָלָיו" . יואב בן צרויה נשלח לדכא את המרד ומסתבר לו כי שבע מסתתר בעיר בצורה בצפון הארץ בשם אָבֵלָה ובֵית מַעֲכָה ויש קושי לפרוץ אותה . ואז מגיעה אליו אישה חכמה מהעיר ומציעה לו עסקה - אני אטפל בהבאת ראשו של המורד אליך ואתה לא תפגע בכל יושבי העיר . יואב מקבל את הצעתה של האישה והיא מצליחה לשכנע את בני העיר לחסל את שבע ולהביא את ראשו ליואב בן צרויה . הרעיון של האישה מצליח והמצור מעל העיר הוסר . גם כאן, בדומה לחיסול נבל הכרמלי, מבוצע חיסול ממוקד בעוד בן שבט בנימין שהעז למרוד בדוד, באמצעות סוכנת מתנדבת . אוריה החתי במסגרת החיסולים הממוקדים של דוד ראוי להזכיר גם את חיסולו של אוריה החתי ( אף שאינו יריב פוליטי ואינו משבט בנימין ) . דוד מתאהב באשתו – בת שבע – ודואג לשלוח אותו לחזית המלחמה בפלישתים עם הוראה ברורה ליואב בן צרויה לגרום לו ליפול בקרב : "וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל - יוֹאָב ; וַיִּשְׁלַח, בְּיַד אוּרִיָּה וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, לֵאמֹר : הָבוּ אֶת - אוּרִיָּה, אֶל - מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו, וְ'נִכָּה וָמֵת'” . המילים ניכה ומת מרמזות על קיומו של מבצע חשאי שאינו אמור להיחשף . יואב בן צרויה, שכבר יש לו ניסיון קודם בחיסול אבנר בן נר, מבצע את הוראתו של דוד כלשונה ומעדכן אותו במותו בקרב . וכך נסללה הדרך לדוד להינשא לבת שבע שתוליד בהמשך את שלמה המלך . צוואתו של דוד לשלמה - חיסול יריבים פוטנציאליים להשלמת התמונה, צריך להוסיף גם את צוואתו של דוד לשלמה אחרי מינויו למלך . דוד מצווה את שלמה לטפל בשני חיסולים ממוקדים . שבע בן בכרי דוד המלך מוסר את האיגרת לאוריה . פיטר לאסטמן 1611 הראשון הוא יואב בן צרויה, שר הצבא הנאמן לדוד שהיה שותף נאמן לכל תככיו ולכל מלחמותיו בפלישתים : "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּאֵת אֲשֶׁר - עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן - צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי - שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן - נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן - יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי - מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו . וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא - תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" . ברור כי דוד אינו אומר לשלמה את הסיבה האמיתית להצעתו לחסל את יואב בן צרויה . הטיעונים לחיסולו שהוא אומר בפסוק שלעיל ידועים לו כבר שנים רבות והוא יכול היה לבצע את החיסול בעצמו אם באמת זו הייתה הסיבה . לכן, נראה כי אין מנוס מהמסקנה כי דוד זכר היטב את סיפור בגידתו של אבנר בן נר בבית שאול ובעריקתו לבית דוד וחשש שיואב בן צרויה המצביא המנוסה יעשה מעשה דומה . חשוב לשים לב לתחכום בבחירת המלים : וְעָשִׂיתָכְּחָכְמָתֶךָ שמשמעותם – תמצא הדרך לבצע את החיסול בלי שהדבר יוביל אליך . זה בדיוק מה שדוד עשה בכל החיסולים שתוארו לעיל . האדם השני שאותו מציע דוד לחסל הוא שמעי בן גרא ( אף הוא משבט בנימין ) אשר קילל נמרצות את דוד בעת שהיה במנוסה מפני אבשלום . כאשר גבר דוד על אבשלום וחזר לירושלים, התנצל שמעי בפני דוד וביקש סליחתו . דוד סלח לו בניגוד לעצתו של יואב בן צרויה אבל לא שכח את הרצון לנקמה . גם כאן אומר דוד לשלמה לפעול בחכמה : "וְעַתָּה אַל - תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּאֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה - לּוֹ וְהוֹרַדְתָּאֶת - שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" . סביר להניח כי דוד ראה בשמעי בן גרא פוטנציאל למרד במלך החדש במסגרת המלחמות עם שבט בנימין וביקש לסגור חשבון כדי למנוע זאת . לסיום, אחרי שכוחותיו של דוד מצליחים לדכא את מרד אבשלום הוא אומר שיר הודיה לאלוהים במסגרתו נאמרים הפסוקים הבאים : "אֶרְדְּפָה אֹיְבַי, וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב, עַד - כַּלּוֹתָם . וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם, וְלֹא יְקוּמוּן ; וַיִּפְּלוּ, תַּחַת רַגְלָי" . נדמה כי פסוק זה מסכם היטב את העקרון המוביל את דוד לחיסול ממוקד של יריבים פוליטיים והוא עושה זאת באופן שיטתי ומתוחכם מאוד לאורך זמן .
|
|