|
|
עמוד:69
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 69 אותו במשכב עם פילגשו של שאול – רצפה בת איה ( עוד נשוב אליה בהמשך ) . לכן, הוא מחליט לעבור צד ולהעביר את מלכות ישראל כולה לדוד . הוא פונה ביוזמתו לדוד ומציע להמליכו על כל ישראל : "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל - אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת - כָּל - יִשְׂרָאֵל וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית וּמָלַכְתָּבְּכֹל אֲשֶׁר - תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת - אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם" . מפסוק זה ניתן להבין לכאורה כי דוד אישר את המהלך של אבנר בן נר ושלח אותו לדרכו . אבל לאור מה שקורה לאחר מכן ניתן להטיל ספק בכך . יואב בן צרויה, שהסיפור נודע לו, טוען בפני דוד על הסכנה הטמונה באבנר : "יָדַעְתָּאֶת - אַבְנֵר בֶּן - נֵר כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת - מוֹצָאֲךָ וְאֶת - מבואך וְלָדַעַת אֵת כָּל - אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" . הכתוב אינו מפרט מה השיב דוד ליואב אולם ממה שקורה בהמשך ניתן בהחלט להבין כי דוד נתן אור ירוק ליואב בן צרויה בקריצה או באמירה מפורשת לחסל את אבנר בן נר . יואב מאתר מהר מאוד את אבנר בן נר ומחסל אותו . ואז מתרחש מופע התחסדות של דוד בו נאמר שלוש פעמים כי הוא לא ידע על כוונתו של יואב לחסל את אבנר : "וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ מִבּוֹר הַסִּרָה וְדָוִד לֹא יָדָע" . כאשר נודע לו הוא אומר שאין לו יד ורגל בחיסול הזה : "וַיֹּאמֶר נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי מֵעִם יְהוָה עַד - עוֹלָם מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן - נֵר" . ולבסוף, דוד עורך טקס קבורה רב משתתפים, לובש בגדי אבלות עם כל העם, מאשים את יואב בן צרויה בביצוע הרצח ומצליח לשכנע את העם כי : "ַיֵּדְעוּ כָל - הָעָם וְכָל - יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת - אַבְנֵר בֶּן - נֵר . " דוד יכול היה למנוע את הרצח על ידי הוראה ברורה וחד משמעית ליואב להימנע מכך ולא עשה זאת, הוא יכול היה להעניש את יואב ואת אחיו שביצעו את הרצח אבל מותיר את העבודה לאלוהים, לכאורה : "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַמֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי יְשַׁלֵּם יְהוָה לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ" . הוא גם לא מפטר את יואב ואחיו אחרי האירוע "הקשה" והם ממשיכים לתפקד כבעלי תפקידים בכירים אצלו לאורך כל מלכותו . לאור זאת, קשה להימנע מהמסקנה שכל המהלך היה מתוכנן ומוסכם מראש על דעתו של דוד והוא טרח להעמיד פנים כאילו שהוא לא ידע ולא היה מעורב . זה היה סיכול ממוקד פוליטי שנועד להעביר מסר לבית שאול ולסלק אותם מדרכו אל השלטון המוחלט בכל ישראל . ההצגה הזו תחזור על עצמה בחיסולים פוליטיים נוספים שיבצע דוד בבית שאול כפי שיפורט בהמשך . החיסול של איש בשת בידי שני רוצחים, אנשיו של אבנר בן נר, בידיעתו של דוד . תנ"ך מורגן הגבעונים הורגים את שבעת נכדיו של שאול ומציגים את גופותיהם לראווה לעיני כול תוך מניעה של קבורתם . דוד משתף פעולה עם הגורל האכזר ומונע את קבורת הילדים יואב בן צרויה, מימין, הורג את אבנר בן נר
|
|