|
|
עמוד:27
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 27 עד כמה תפעיל וושינגטון לחץ על ירושלים להאיץ את המו ״ מ, לצמצם את הפעילות הצבאית בשטח סוריה ולהתקדם לעבר נסיגה מסודרת ? המדינה ויחליש את ביטחונה . בעקבות ביקורו המתוקשר של הנשיא הסורי בוושינגטון, בישראל גבר החשש כי הנשיא טראמפ עלול להפעיל לחץ על ראש הממשלה נתניהו להסכים להסדר שיגביל את חופש הפעולה של ישראל ויחייב אותה לוויתורים הנוגעים לנוכחותה הצבאית בסוריה . גורמי ביטחון בישראל מצידם ממשיכים להדגיש את החשיבות האסטרטגית של הנוכחות הצבאית ובעיקר השליטה בהר החרמון, לצורכי התרעה מוקדמת ולמען סיכול הברחות נשק לחזבאללה . בסוגיה הדרוזית, ישראל נעה בין מחויבותה להגן על המיעוט בסוריה, מבלי להיגרר למעורבות עצימה שתתפרש כבחישה בעניינים פנימיים ותהפוך את המיעוט לתלוי בישראל . לפיכך העלתה דרישה במסגרת המו"מ עם המשטר להבטיח את ביטחון המיעוט הדרוזי . עבור דמשק, ישנה חשיבות להגעה להסדר שכן הוא יאפשר שיקום הדרגתי של הריבונות והלגיטימציה כתוצאה מהפסקת הנוכחות הצבאית והתקיפות האוויריות הישראלית בשטח סורי . עם זאת, א-שרע מדגיש כי סוגיית הנורמליזציה אינה רלוונטית בשלב זה : "מצבה של סוריה שונה מיתר המדינות שהצטרפו להסכמי אברהם, כיוון שיש לה גבול משותף עם ישראל, שכובשת את הגולן הסורי" . הלגיטימציה של המשטר עדיין חלקית, ובתנאים אלה, כל ויתור אפשרי על שאלות ריבוניות נתפס כסיכון מבחינה פוליטית . למרות המגעים הישירים המתמשכים, ישראל נותרת זהירה וחשדנית הן לגבי כוונותיו של א-שרע והן בנוגע ליכולתו לרסן שחקנים עוינים בתוך סוריה . בירושלים לא משוכנעים שהממשלה הזמנית מסוגלת למנוע ממיליציות, מארגונים ג׳האדיסטיים או מגורמים פרו-איראניים לפתוח חזית חדשה נגד ישראל . ולכן בשלב זה, ישראל מעדיפה לשמר לעצמה חופש פעולה ולסכל בכוחות עצמה כל איום ביטחוני שמתהווה על הגבול . כך למשל, התקיפה הישראלית ב - 28 בנובמבר בבית ג'אן, שבה נהרגו כ - 20 בני אדם במהלך מבצע למעצר חשודים מארגון "אל-ג'מעה אל-אסלאמיה" . לפי צה"ל, הכוחות פעלו נגד חוליה שתכננה לקדם פיגוע נגד ישראל, ובמהלך הפעילות נורו יריות לעבר הכוחות שהשיבו באש והובילו לפציעתם של 6 לוחמי צה"ל . האירוע, שהתרחש ביום החגיגות לציון שנה לנפילת משטר אל - אסד עורר גל תגובות ציבוריות נרחב, והוביל מאות אלפי סורים להפגנות תמיכה באחדות המדינה, שכללו גם קריאות נגד ישראל . בעיני הציבור הסוני, התקיפה נתפסת כחלק מ"מדיניות תוקפנות מתמשכת" מצד ישראל, המבקשת לכאורה לערער את יציבות המשטר, לעורר כאוס ולדחות את ההגעה להסכם . מדובר בביטוי נוסף להחרפת השיח האנטי-ישראלי בשבועות האחרונים בסוריה ולסכנה שאירועים מסוג זה ילכו ויתרבו . בדומה להתנהלות האמריקאית במלחמה בעזה - שם וושינגטון הכתיבה למעשה את נוסחת הסיום והציבה מסגרת מחייבת לקצב ולכיוון האירועים - אפשר שגם בזירה הסורית יסתמן דפוס דומה . ארצות הברית רואה בהסדרה בין ישראל לסוריה מרכיב מרכזי בעיצוב הסדר אזורי רחב יותר, הכולל בלימת איראן, ייצוב גבולות ירדן ולבנון, והתקדמות לעבר מהלך מדיני שיעניק לה הישג אסטרטגי משמעותי . מכאן נגזרת שאלת המפתח : עד כמה תפעיל וושינגטון לחץ על ירושלים להאיץ את המו״מ, לצמצם את הפעילות הצבאית בשטח סוריה ולהתקדם לעבר נסיגה מסודרת ? ישראל מבינה כי חלון ההזדמנויות האמריקאי אינו בלתי מוגבל בזמן, וכי המשך ההתהוות בסוריה יתנהל במידה רבה תחת שעון חול מדיני שמנוהל מארה״ב . המבחן יהיה ביכולתה של ישראל לאזן בין צורכי הביטחון המיידיים שלה לבין הדרישות האמריקאיות - ובכך להבטיח שההסדר העתידי, אם יתגבש, ישרת את האינטרסים הישראליים ולא יכפה עליה מציאות ביטחונית בלתי יציבה . ( נכתב ב - 30 בנובמבר 2025 ) א - שרע עם מזכ"ל האו"ם . ניסיון להשכיח את העבר האסלאמיסטי - קיצוני . א - שרע וטראמפ עם בן סלמאן, יורש העצר הסעודי דוברות האו"ם
|
|