|
|
עמוד:6
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 6 והמוסלמי ולהרחבת "הסכמי אברהם", כפי שכבר התבטא בהצהרה שלו על הצטרפות קזחסטאן . לכך יש משמעויות כלכליות אדירות, בין היתר נוכח האפשרות לקדם את חזון המסדרון הכלכלי מאסיה לאירופה, דרך המזרח התיכון . לתהליכים אלו יש גם הקרנות גיאו - אסטרטגיות רחבות בתחרות הגלובלית נגד סין . גם בממד האישי, טראמפ מקווה כי הסכם נורמליזציה יסלול עבורו את הדרך לקבלת פרס נובל לשלום, שלגישתו יקבע את מעמדו כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים . התפיסה ההסדרית של טראמפ משתקפת גם ביחסו למנהיג סוריה, אחמד א - שרע, כפי שבאה לידי ביטוי בהזמנתו לבית הלבן, ובמאמצים מצידו לקדם הסדרי ביטחון בין ישראל לסוריה, לעיתים תוך הבעת חוסר שביעות רצון מהפעולות הצבאיות של ישראל במדינה . מלחמת "חרבות ברזל" אמנם הסיטה את רכבת הנורמליזציה מהמסלול, אך לא הובילה להתרסקותה . בית המלוכה הסעודי שב ומדגיש בשנתיים האחרונות את נכונותו להמשיך בקידום התהליך, אך מדגיש כי ישראל צריכה לעמוד בשני תנאים בסיסיים – סיום המלחמה בעזה, ובעיקר הצגת מפת דרכים מוחשית להתקדמות בנתיב להקמת מדינה פלסטינית, ולא רק הצהרות חלולות וחסרות משמעות . יורש העצר הסעודי אף הבהיר כי הוא מצפה לערבויות ממשיות מצד הממשל האמריקני לכך שיתקיים משא ומתן תחום בזמן להקמת מדינה פלסטינית . למעשה, בניגוד להערכות לפני המלחמה, כיום מתחוור כי אין אפשרות ממשית לעקוף את הסוגיה הפלסטינית בדרך לנורמליזציה . נוכח זאת, ראוי לתת דגש למדיניות של הממשל האמריקאי ביחס לסוגיית שתי המדינות . דומה, כי טראמפ מבין היטב כי ללא תמיכה, ולו בעקיפין, ברעיון שתי המדינות, אין סיכויים ממשיים לקדם את תהליכי הנורמליזציה . ייתכן ועל רקע זה, הוא ומקורביו ( כגון הסנטור לינדזי גראהם ) החלו בחודשים האחרונים בפיזור רמזים בדבר האפשרות לתמיכה ולו חלקית ברעיון כזה, כפי שאף ניכר בהחלטת מועצת הביטחון שכללה סעיף, אמנם לא מחייב, על נתיב להכרה במדינה פלסטינית . המשמעות עלולה להיות מתיחות גוברת בין טראמפ לנתניהו, ככל שהאחרון ימשיך להצהיר על סירובו להציג אופק מדיני לפלסטינים . כמהלך משלים, הנשיא טראמפ וצמרת הממשל דוחים פעם אחר פעם בנחרצות כל אפשרות לסיפוח חד צדדי של שטחים ביהודה ושומרון על ידי ישראל, ואף מטיחים ביקורת על הפשיעה הלאומנית הצלחה של כוח רב - לאומי שאמור להתפרס ברצועה עלולה להוביל לניסיונות לבינאום הסכסוך גם ביהודה ושומרון נגד פלסטינים . זאת, מתוך הבנה כי יש בכך כדי להחליש עוד יותר את מעמדה של הרשות הפלסטינית, המעורער ממילא ; להצית גל אלימות בשטח, העלול להקרין גם על היציבות הפנימית בירדן ; לפגוע במערכות היחסים הטעונות בין ישראל למדינות ערב ; ובתרחיש מחמיר אף לגנוז את חלום הנורמליזציה . הסכמי הגנה עם סעודיה וקטר העמקת מערכות הקשרים הביטחוניות והכלכליות עם מדינות ערב וטורקיה מהווה נדבך מרכזי נוסף באסטרטגיה של הנשיא טראמפ במזרח התיכון . הנכונות של סעודיה וקטר להשקיע כל אחת כטריליון דולר במשק האמריקאי מהווה תמריץ משמעותי עבור טראמפ . בכך למעשה מדינות אלו מייצרות נתיב כלכלי מהיר, עוקף ירושלים, לוושינגטון . התמורה שטראמפ העניק בדמות הסכמי הגנה לשתי המדינות ושדרוג המעמד של סעודיה לבעלת ברית בכירה שאינה חברה בנאט"ו ( קטר זכתה למעמד הזה בתקופת ביידן ) , משקפת את תפיסתו העסקית ואת המחויבות האמריקאית הגוברת לביטחונן . לכך יש להוסיף את הנכונות של טראמפ למכור לסעודיה ולטורקיה מערכות אמל"ח חדישות, ובראשן מטוס הקרב המתקדם מדגם F35 . גם אם אספקת המטוסים צפויה להתבצע בעוד מספר שנים, מדובר בחשש מהותי לפריצת חסמים ובאתגר ליתרון האיכותי של צה"ל ( QME ) , המעוגן גם בחוק האמריקאי . תקיפה נוספת או הסכם גרעין 0 . 2 ? באופן מפתיע, לכאורה, הגישה העסקית של טראמפ באה לידי ביטוי גם ביחסו לאיראן . מצד אחד, טראמפ אימץ את גישת "הלחץ המקסימלי", בה ניסה לנקוט גם במהלך כהונתו הראשונה כאשר נטש את הסכם הגרעין, תוך הקשחת הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן . טראמפ אף היה הנשיא האמריקאי הראשון שביצע תקיפה צבאית כנגד אתרי הגרעין של איראן . למעשה, לתפיסתו, הפעולה הצבאית, ובייחוד תקיפת האתר בפורדו, הבטיחו את אחת המטרות המרכזיות שלו, כי איראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני בשנים הקרובות, בוודאי בתקופת כהונתו . גישת הלחץ של טראמפ באה פסגת שארם, אוקטובר 2025 . המטרה : לדון באמצעים ליישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ולתהליך שלום במזרח התיכון . ויקיפדיה
|
|