|
|
עמוד:26
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 26 בעלות עבר ג'האדיסטי, וכוחות ביטחון סוריים . האירועים הידרדרו לעימות רחב ולטבח המוני באוכלוסייה הדרוזית המקומית . התמונות הקשות עוררו זעם בקרב הדרוזים בישראל, שהפעילו לחץ כבד על הממשלה להתערב . ישראל הגיבה בגל תקיפות אוויריות – תחילה כאזהרה ולאחר מכן בפגיעות ישירות, ואף תקפה בסמוך למשרד ההגנה בדמשק, הן במטרה להרתיע את המשטר והן כתוצאה ממה שישראל זיהתה כהפרה של דרישתה לשמור על דרום סוריה כאזור מפורז . האירועים סימנו את שפל היחסים בין המשטר החדש לבין הקהילה הדרוזית והציפו מחדש את המתיחות העדתית בדרום סוריה . מאז האזור נתון תחת מצור ומשבר הומניטרי קשה, וממשיך לסבול גם מפיצולים ועימותים פנימיים בתוך העדה הדרוזית בסווידא . לצד הדרישה הישראלית לפירוז דרום סוריה והסדרת הגבול, חלק מבכירי העדה קוראים לאוטונומיה דרוזית בחסות ישראלית . על רקע השאיפה של א-שרע לאחד את סוריה תחת שלטון ריכוזי, ניתן להעריך כי נכונותו להשלים בטווח הארוך עם מודלים מבוזרים של משטר מקומי תהיה מוגבלת . היעדר הסכמות וקיפאון במגעים מאפיינים גם את יחסי המשטר עם המיעוט הכורדי . אף שכבר בחודש מרץ נחתמו הבנות ראשוניות בין הנהגת הכוחות הדמוקרטיים הסוריים ( SDF ) לבין דמשק, לשילוב יחידות כורדיות בצבא הסורי החדש ולהעברת חלק מהשליטה האזרחית לידי הממשלה המרכזית, המתח נותר בעינו ולאחרונה אף התבטא בלחימה בשטח בין הצדדים . הכורדים מבקשים לשמור על מוסדות אוטונומיים וזכויות מיעוט, בעוד המשטר מבקש לרכז סמכויות ביטחוניות וניהוליות בידיו . זירת החוץ : החיבוק האזורי והבין - לאומי ארצות הברית הפכה לתומכת מרכזית של סוריה ושל מי שעומד בראשה . ניכר כי המדיניות האמריקאית במזרח התיכון בכלל ומול סוריה בפרט מבקשת לשרת שלושה יעדים אסטרטגיים משלימים : א . הרחבת ה"מחנה הפרו-מערבי" ורתימת שחקנים למאבק בדאע"ש ובקיצוניות הסונית, לרבות תנועת האחים המוסלמים . ב . צמצום השפעת איראן וציר ההתנגדות, כולל באמצעות התחייבות סורית למנוע נוכחות איראנית ושלוחותיה על אדמת סוריה, כחלק מסדרת הבנות עם ישראל וארצות הברית . ג . הנחת תשתית להסדרים אזוריים רחבים יותר, הכוללים אפשרות עתידית לשילוב סוריה במסגרת הנורמליזציה עם ישראל . הדיווחים האחרונים בדבר כוונת ארצות הברית להקים נוכחות צבאית קבועה בדמשק נובעים במידה רבה מאותם אינטרסים : נוכחות אמריקאית בשטח תאפשר פיקוח הדוק יותר על יישום ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה, וכן תסייע בשיתוף פעולה ישיר עם הרשויות הסוריות במאבק בדאע"ש . למעשה, מדובר בביטוי למדיניות רחבה יותר של וושינגטון, המשקפת מעבר ממדיניות ה-“ Leading from behind ” של ימי אובמה, למדיניות של נוכחות אמריקאית, מוגבלת אך פעילה ופיזית בזירות העימות . מטרת המעורבות החדשה היא לאפשר פיקוח על מנגנוני הסדרה, לצמצם את הסיכוי להסלמה צבאית, למנוע התבססות של גורמים קיצוניים ולחזק את מנגנוני הביטחון האזוריים - בין אם בעזה, בלבנון או כעת גם בסוריה . טורקיה שתמכה במשך שנים ב - HTS , מהווה שחקן מפתח היום בסוריה . מאז נפילת אל - אסד, אנקרה פועלת להרחבת השפעתה בסוריה ומיצובה כמעצמה אזורית בעלת מנופי השפעה . המשטר החדש בדמשק, שבעבר נתמך צבאית, כלכלית ולוגיסטית על ידי טורקיה, מנסה לאזן בין קרבה והסתמכות על סיוע טורקי לבין הימנעות מתלות מוחלטת בה ויצירת קשרים עם שחקנים אחרים במרחב . עד כה, ישנה מעורבות טורקית משמעותית בבניית הצבא, אספקת ציוד צבאי, השקעות בתשתיות אזרחיות, וכניסה של חברות טורקיות לפרויקטי שיקום שונים . ועדיין, ניכר שטורקיה הייתה מעדיפה להתקדם בקצב מהיר ובהיקפים משמעותיים יותר מאלו שא - שרע מאפשר בשלב זה . מדינות המפרץ ובעיקר סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות תומכות ומפתחות קשרים עם משטר א - שרע באמצעות תמיכה כלכלית, השקעות ושיקום תשתיות . סעודיה מקדמת הסכמים להגנה על השקעות בתחום האנרגיה, ותמיכה במגזר הציבורי של סוריה באמצעות תשלום משכורות או סיוע בהתרחבות שירותי חשמל . ריאד שיחקה תפקיד מרכזי בחידוש היחסים בין וושינגטון לדמשק ובהחלטה להשעות את הסנקציות הכלכליות מעל סוריה . קטר מתרגמת את תמיכתה הממושכת בא - שרע לסיוע ממשי, שבא לידי ביטוי בהענקת סיוע הומניטרי, בתשלומי משכורות לעובדי מדינה ובהשקת מיזמים ראשוניים של שיקום, כולל בתחום האנרגיה . רוסיה, ששימשה במשך שנים כגורם מרכזי בשימור שלטון אל - אסד וכעוגן צבאי במרחב, מצאה עצמה בשנה האחרונה נאבקת על מה שנותר מנוכחותה, בעיקר בשני הבסיסים הצבאיים בחמיימים וטרטוס וחותרת לשמר מנופי השפעה מוגבלים בתחומי האנרגיה והדיפלומטיה . במקביל, נבחנת לאחרונה האפשרות להציב כוחות שיטור רוסי בדרום סוריה, כפי שהיה בתקופת אל - אסד, במטרה לסייע למשטר לאכוף סדר ושליטה ולצמצם את פוטנציאל החיכוך מול ישראל . אשר ללבנון, קריסת משטר אל - אסד בדמשק יצרה הזדמנות לאיפוס היחסים בין שתי המדינות . בראשית 2025 התקיימו ביקורים הדדיים בין ביירות לדמשק, שנועדו לבסס ערוצי דיאלוג מחודשים . הממשלות החלו לפעול בתיאום הדוק יותר בסוגיות ביטחוניות וכלכליות, כולל סביב הלחימה בפעילי חזבאללה במטרה למנוע הברחות נשק, סמים ודלק לאורך הגבול . נכון לעכשיו האינטרס הלבנוני הוא שת"פ זהיר מול המשטר כדי לבסס יציבות בגבול הלבנוני-סורי ולהחליש את ציר איראן - חזבאללה . איראן וחזבאללה ספגו פגיעה אסטרטגית משמעותית בעקבות המערכה מול ישראל ואובדן התשתית שבנו בסוריה בתקופת אל - אסד . אף על פי כן, הם ממשיכים לחפש נתיבי השפעה אלטרנטיביים : תמיכה במיעוטים האתניים ובתאים חמושים מקומיים, ניסיון לשמר צירי הברחות ללבנון, ניצול אזורים דלי משילות והסתמכות על קמפיין השפעה המתאר את המשטר החדש כ"כלי בידי המערב" . ההתייחסות לישראל, ושאלת ההסכם הביטחוני לאחר שנה של אימוץ גישה ישראלית צבאית תקיפה, שכללה השתלטות על אזור החיץ וכתר החרמון, ותקיפות שנועדו לפגוע בנשק ובתשתיות הצבא הסורי, בחודש אפריל החלו מגעים ישירים בין המדינות לקראת חתימה אפשרית על הסכם ביטחוני . עיקרי ההסכם כוללים נסיגה ישראלית לקווי הפרדת הכוחות מ - 1974 ובמקביל – על פי דרישת ישראל - פירוז דרום סוריה . לאחרונה דווח כי המגעים הגיעו למבוי סתום, לאור הפערים העמוקים בין הצדדים במיוחד סביב היקף הנסיגה הישראלית והרעיון להקים אזור מפורז בדרום סוריה . א-שרע כבר דחה את האפשרות להקימו בתוך שטח סוריה, בטענה שהדבר יפגע בריבונות מאז נפילת אל - אסד, אנקרה פועלת להרחבת השפעתה בסוריה ומיצובה כמעצמה אזורית בעלת מנופי השפעה בירושלים לא משוכנעים שהממשלה הזמנית מסוגלת למנוע ממיליציות, מארגונים ג ׳ האדיסטיים או מגורמים פרו- איראניים לפתוח חזית חדשה נגד ישראל
|
|