|
|
עמוד:46
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 46 מה לעשות – היה בבית . רק אני והמכלול שלי בבסיס, מנסים כל הזמן לשפר את מספר היעדים . עבדנו כל הזמן מול החטיבות . למדנו להתעלם מרעשי הרקע . לג'באליה הגענו עם שיטה מחקרית, אחוזי ההצלחה גבוהים באיתור פירים ועם ביטחון שאנחנו יודעים לחקור שו"ן" . אלוף - משנה א', קמ"ן אוגדה 98 : "יש נקודה בתמרון שבה לא פעם המצב מתהפך . אני עושה תכנון, כוח הולך אבל בשטח עצמו, בנקודת המגע, היתרון היחסי שלי פוחת, והיתרון היחסי של החטיבה והגדוד גדל . המידע המודיעיני מגיע מלמטה, מהקצה . מהגדוד . זו הרב - מידרגיות . עובדים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה . החטיבות מוסיפות יעדים שלהן, אבל בעיקר מנהלות את עולמות התמ"א ( תמונת מודיעין אויב ) : איך האויב נראה, איזה חיכוך צפוי לנו . איך עושים את זה נכון, מאיפה נעים . גם הגדוד בקצה מביא לא מעט דברים חדשניים, וגם הסתכלות אחרת . מכל אלה אנחנו מייצרים משהו שלם . רב - מדרגי" . * * * רב - סרן נ', קמ"ן חטיבה 7 : "רוב המלחמה החטיבה הייתה עם אוגדה 98 למרות שאורגנית אנחנו שייכים לאוגדה 36 . בלי החיבור הרצוף בין האוגדה וקמ"ני החטיבות, לא היינו מצליחים להגיע ליעדים . למרחב ג'באליה הגענו אחרי ניסיון מבצעי רב בחאן יונס . קיבלתי יעדי תמרון מהאוגדה שמכתיבים לי את התוכנית החטיבתית . "נכנסנו לג'באליה, שטח בנוי שעדיין לא תומרן, עם כמה יעדים . לחימה מול חטיבת עזה שונה מלחימה מול חטיבת חאן יונס, שם התמודדנו בעיקר עם מטעני חבלה ומלכוד של שטחים אזרחיים, בתי ספר ומסגדים . מול חטיבת עזה, בכל מקום שהם זיהו כוח שלנו – הם תגברו עם פלוגה שלהם . ידענו שבמקום שהאויב יפעל בעוצמה גדולה מולנו – יש שם אובייקט . לשם הוא לא רצה שנגיע . "פרצנו את קו ההגנה 'לובליאנה' וקיבלתי דיווח מאחד ממפקדי הפלוגות, חבר טוב שלי, ש'חטף' נ"ט, ועוד אחד, ועוד אחד . מיד הבנו שיש פה משהו אחר וקו ההגנה מולנו הוא הרבה יותר משמעותי ממה שצפינו . בשלב הזה המשקל המודיעיני עובר לשטח . הכוח הוא שמייצר מודיעין, מפענח, מוביל . נכנסתי לקרב עם אותה דפ"א ( דרך הפעולה ששוערה למהלכי האויב ) , שהוצגה בנוהל הקרב . היא זו שהכתיבה את התמרון, אבל נוספות לה עוד שכבות שאנו ייצרנו בשטח . מודיעין מבוסס שטח . אני, כאיש מודיעין, נמצא במקום שבו מפקד החטיבה צריך אותי . לפעמים לידו, לפעמים בקדמית, ליד המסכים כדי לקבל תמונת מצב עדכנית . אבל ברור לי שאין תחליף להימצאות קדימה, 'להריח' את שדה הקרב . את זה אני לא יכול לקבל מהמסכים בעורף . ההבנה שלי הפעילה את כל אמצעי האיסוף ואיפשרה זיהוי של תגבורות אויב שהגיעו לשטח . "נכנסנו ליום קרב עצים מאוד והבנו שהאויב לא נלחם סתם . הייתה לו סיבה לכך שהוא נלחם משני קווי הגנה חזקים . ההערכה הייתה שבאזור הזה אכן יש נעדרים שהאויב עושה כל מאמץ כדי למנוע מאיתנו להגיע אליהם . בשלב הזה, לאחר שפרצנו את קווי ההגנה, פתחנו את הדרך לגדוד 202 של הצנחנים שהמשימה שלו הייתה להגיע ליעדי הקצה שקיבלנו ממודיעין אוגדה" . * * * סגן ג', קמ"ן גדוד 202 , צנחנים : "במודיעין הגדוד היו שני קצינים, קמ"ן וסגן, וכמה חיילים . הקמ"ן תמיד בחפ"ק צמוד למפקד והסגן מאחור במכלול מבצעים, צמוד למודיעין החטיבה . כקמ"ן גדוד היה לי מאחור גב חזק של מודיעין חטיבתי, אבל בסוף, האחריות שלי הרבה יותר גדולה . הייתי צריך לקחת את המידע שמגיע ממודיעין החטיבה ו'לפרק' אותו בהתאם למה שחשוב בגזרה שלי ואחר כך לעדכן מפקדים בשטח : מאיזו סמטה להיכנס, איזה בית לקחת . יש לי אחריות מאוד גדולה בהשפעה בקצה על הפעילות המבצעית : מה הציר ? מהיכן להעביר את הטנק, מהיכן יירו אלי ומהיכן יצאו מחבלים . אני חוקר דברים ברמת רחוב וצריך להצביע למפקד הכוח על אפשרויות : כאן אתה צפוי להיתקלות, כאן עלול להיות מטען חבלה . אני צריך לצמצם לו את ההפתעה שתהיה בשטח . התצ"א שהוא קיבל לתכנון לא הספיקה . "במהלך ניתוח השטח הצעתי צירי ניווט - ניתוח של כמה אופציות לנתיבים . אני ממליץ, אך ההחלטה היא של המפקד בשטח . הוא מקבל ממני גם את הניתוח וגם דברים שיתמכו בו . חשובה לי עבירות - היכן להעביר את הטנקים, מה האתר השולט . מהיכן יירו עליו . כן צריך לבחור בית שעליו ישבו תצפיתנים עם הרחפנים, וכו' . "את כל הדברים האלה אני עושה כקמ"ן הכוח שבקצה . החטיבה קציני מוד"ש גדודיים . ויקיפדיה ומעל לכול – רוח המפקד, מפקד האוגדה, תת - אלוף דן גולדפוס . "אני סומך על מודיעין האוגדה שלי" הוא קבע . "ראיתי את תמונת המצב שהגיעה מלמעלה אך אני סומך על המודיעין שלי"
|
|