|
|
עמוד:23
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 23 היום שאחרי המלחמה טומן בחובו פוטנציאל לעיצוב מחדש של עזה ושל היחסים בין ישראל למצרים, אך גם סכנות של שקיעה בבוץ העזתי והתגברות המתחים בין ירושלים וקהיר זה יהיה ביכולתה לסייע בתהליכי הדה - רדיקליזציה הדרושים בעזה, ובכלל זה שינוי המסרים הרווחים בדרשות המסגדים, באמצעי התקשורת ובספרי הלימוד . מפת הסיכונים וההזדמנויות לצד הפוטנציאל הרב בשותפות ישראלית - מצרית ביישום התוכניות ליום שאחרי המלחמה, המציאות בשטח עודנה טעונה, נפיצה ומורכבת . לשם תרגום האינטרסים ההדדיים לצעדים מעשיים משותפים, על ישראל ומצרים לגשר על שורת מחלוקות ולייצר מדיניות מתואמת . לשם כך מומלץ לשתי המדינות לפעול בכיוונים הבאים : ראשית, לגבש חזון אסטרטגי משותף . הדיאלוג בין ירושלים לבין קהיר לא יכול להסתכם רק בתיאום ביטחוני - טקטי סביב מעבר משאיות סיוע או פריסת כוחות, אלא חייב לעסוק בתמונת העתיד המדינית ברצועת עזה ובמכלול הפלסטיני . שנית, על שתי המדינות לקיים שיח אסטרטגי עמוק סביב אילוציהן ההדדיים . על ישראל להימנע מצעדים חד - צדדיים הנתפסים בקהיר כאיום קיומי – דוגמת סיפוח, גירוש או "תוכניות הכרעה" למיניהן המבקשות למחוק את הלאומיות הפלסטינית . כל התבטאות של גורם ישראלי רשמי בזכות מהלכים אלה נתפסת בקהיר כעדות לתוכנית אופרטיבית ולא כרטוריקה פוליטית פנימית . הסרת רעיונות סרק אלה מסדר היום תסייע לשיפור השיח בין המדינות ולחיזוק התיאום סביב אינטרסים משותפים . שלישית, יש לעודד את מצרים ליטול תפקיד מוביל בייצוב הביטחוני, לרבות השתתפות פעילה בכוח הייצוב הבין - לאומי ( ISF ) , תוך הפנמת צרכי הביטחון שעליהם ישראל לא תתפשר לאחר ה - 7 באוקטובר . במסגרת זו, יש לגבש מנגנון פיקוח חודרני ואפקטיבי לסיכול הברחות בגבול הרצועה, העשוי לכלול שילוב כוחות בין - לאומיים . מטרת צעדים אלה לדחוק את חמאס מהשלטון, למנוע התעצמות מחודשת של גורמי טרור ולהבטיח שנשק יישאר רק בידי השלטון הפלסטיני הלגיטימי . רביעית, המציאות שאחרי המלחמה מאפשרת בחינה משותפת של עדכון הנספח הביטחוני להסכם השלום בין ישראל למצרים בכפוף לנסיבות החדשות . כל זאת תוך כבוד הדדי לריבונותן של שתי המדינות ובאופן שיסייע לתיקון הפרות ביישום ההסכם, לחיזוק האמון בין מערכות הביטחון ולהפגת החשדנות השוררת בין הצדדים . עדכון הנספח עשוי להידרש לסוגיות כגון שינוי היקפי כוחות הצבא המורשים באזורים המפורזים ופיקוח על תשתיות צבאיות משני עברי הגבול . חמישית, תמריצים כלכליים למצרים הם חלק מהמשוואה . המלחמה גרעה כתשעה מיליארד דולר מהכנסותיה של מצרים מתעלת סואץ והעמיקה את מצוקתה הכלכלית . שיקום עזה עשוי לשמש מנוף ליציאה מהמשבר . לפיכך, על ישראל לעודד מעורבות ישירה של חברות מצריות בביצוע פרויקטים תשתיתיים ( בתחומים כגון דיור, אנרגיה, מים ותחבורה ) שיהדקו את החיבור בין צפון סיני לרצועה, לצד השקעות זרות במצרים שיתמרצו את קהיר להעמיק את מעורבותה בפתרון הבעיה העזתית . שישית, מומלץ להקים מנגנון תיאום מדיני, ביטחוני וכלכלי בהובלה משולשת - מצרים, ישראל וארצות הברית, לצד שחקנים אזוריים ובין - לאומיים נוספים . בשלב מאוחר יותר ניתן יהיה לשקול לשלב בפורום גם את הרשות הפלסטינית המתוקנת . הפורום ישמש מסגרת לניהול תהליכי השיקום, לפתרון מחלוקות ולבניית אמון . מעבר לכך, קיומו יצמצם את כוח ההיזק של פטרוניותיו של חמאס - איראן, קטר וטורקיה, ויחזק את מדינות ציר השלום והנורמליזציה בהובלת מצרים, ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות . לסיכום, היום שאחרי המלחמה טומן בחובו פוטנציאל לעיצוב מחדש של עזה ושל היחסים בין ישראל למצרים, אך גם סכנות של שקיעה בבוץ העזתי והתגברות המתחים בין ירושלים וקהיר . כישלון ביצירת שותפות ישראלית - מצרית יזיק למיצובה האסטרטגי של ישראל . לעומת זאת, בחירה בשותפות – חרף קשייה האובייקטיביים – היא מפתח להפיכת האתגר העזתי למנוף לחיזוק השלום והביטחון . ( נכתב ב - 27 בנובמבר 2025 ) * מאמר זה הוא גרסה מקוצרת לנייר שפורסם מטעם היחידה המדינית - ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, תחת הכותרת "מצרים : שותפה הכרחית בייצוב רצועת עזה ב'יום שאחרי המלחמה'" ( דצמבר 2025 ) . מעבר רפיח . במצרים חוששים שפתיחת המעבר לכיוון אחד בלבד תביא להגירה המונית של פלסטינים לסיני
|
|