|
|
עמוד:22
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 22 על חידוש תנועת האנשים והסחורות לרצועת עזה וממנה . בה בעת, לשותפות הביטחונית בין מצרים לישראל צריכות להתלוות הסכמות מדיניות . בניגוד למדיניות הישראלית בעשור האחרון שנטתה להחליש את הרשות הפלסטינית, מצרים רואה בה את הגוף הלגיטימי היחיד המוסמך לשלוט בגדה ובעזה . בעיניים מצריות, כל פתרון אחר – בין אם כיבוש ישראלי, כאוס, שלטון חמולות, או המשך שלטון חמאס – הוא מתכון לחוסר יציבות שיזלוג בסופו של דבר גם לשטחה, יסכן את ביטחונה הלאומי וירחיק הסדר צודק וקבוע של הבעיה הפלסטינית . לפיכך, קהיר פועלת באינטנסיביות בזירה הפנים - פלסטינית לקידום פיוס בין פת"ח לחמאס, כאשר הצעד הראשון הוא הסכמה על הקמת "ממשלת טכנוקרטים" . ממשלה כזו, שתורכב מאישים א - פוליטיים המקובלים על הפלגים הפלסטיניים ועל ישראל, תוכל לזכות בהכרה בין - לאומית ולנהל את תהליכי השיקום ואת התקציבים האדירים שיידרשו לשם ביצועם . עם זאת, מצרים אינה עיוורת לחולשותיה של הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית . התוכנית המצרית כוללת דרישה לרפורמות עמוקות ומבניות בדרך ל"רשות פלסטינית מתוקנת" . רכיבי הרפורמה כוללים בין היתר עריכת בחירות כלליות לפרלמנט ולנשיאות הפלסטיניים בתוך כשנה, שיפור השקיפות, מאבק בשחיתות והסרת תכנים מזיקים ממערכות החינוך . בניית עזה מחדש : שיקום בשלושה שלבים תוכנית השיקום המקיפה שהציגה מצרים במרץ 2025 מבקשת להפוך את החורבן חסר התקדים ברצועת עזה להזדמנות לבנייה מחדש באופן מודרני ובר - קיימא . מעבר ליעד ההומניטרי, התוכנית נועדה לייצר מציאות יציבה שתחזק את השלטון החלופי לחמאס ותשרת בכך את האינטרס המשותף של ישראל ומצרים . התוכנית נחלקת לשלושה שלבים שאמורים להתבצע על פני חמש שנים : השלב הראשון - חירום והתייצבות ( יימשך 6 חודשים ) . שלב זה מיועד למתן מענה הומניטרי מיידי . יעדיו המרכזיים כוללים הקמת 200 אלף יחידות דיור זמניות באתרי מחסה מוסדרים שיספקו קורת גג למאות אלפי העקורים ; פינוי מיליוני טונות של הריסות ופסולת בניין ; ופירוק ונטרול נפלים ומטענים שלא התפוצצו . בשלב זה, ציר צלאח א - דין יוכשר מחדש כעורק חיים לוגיסטי לתנועת משאיות סיוע וציוד הנדסי כבד . השלב השני - שיקום התשתיות ( יימשך שנתיים ) . זהו שלב הביניים, שבו המיקוד עובר מפתרונות זמניים לפתרונות ארוכי טווח . היעד הוא הקמת מגורי קבע ל - 6 . 1 מיליון תושבים, משימה הדורשת תכנון עירוני מחודש . במקביל, יושקע מאמץ בהכשרת אדמות חקלאיות שנפגעו במלחמה ובשיקום יסודי של תשתיות המים, הביוב, החשמל והתקשורת . השלב השלישי - פיתוח והשלמת השיקום ( שנתיים וחצי ) . השלב הסופי בתוכנית נועד לסיים את פיתוח המרקם העירוני והאזרחי . הוא כולל בנייה של מוסדות ציבור, בתי ספר, מרפאות ומבני ממשל, לצד הוספת עוד כ - 200 אלף יחידות דיור קבועות . בתוכנית המצרית מוצע פתרון יצירתי לשתי בעיות יסוד : הצפיפות וכמויות פסולת הבניין האדירות ברצועה . ההצעה כוללת שימוש בכ - 50 מיליון טון של הריסות מבנים, בשילוב חול שיובא מסיני, לצורך ייבוש שטחי ים . היעד הוא הרחבת שטח רצועת עזה בכ - 14 קמ"ר מערבה לים התיכון . רעיון זה, המהדהד את יוזמת "האי המלאכותי" שנידונה בישראל בעבר, יכול לייצר עתודות קרקע חדשות ולהפוך מפגע סביבתי למשאב נדל"ני, אך יש ספקות לגבי ישימותו והשלכותיו הסביבתיות . בנוסף, מצרים מציעה את עצמה כשער הכלכלי - אזרחי של עזה לעולם החיצון . חלק מתשתיות האנרגיה והתחבורה שמצרים פיתחה בסיני בשנים האחרונות יכולות לשרת את הרצועה בכפוף להתאמות הנדרשות . כך למשל, מצרים עשויה לספק לעזה מים וחשמל ממתקני התפלה ומתחנות כוח בסיני ולשמש צינור לייצוא ולייבוא סחורות דרך נמלי הים והתעופה המחודשים באל - עריש . נדבך כלכלי נוסף הוא הקמת אזורי תעשייה ומסחר בגבול עזה - סיני . מהלך כזה יכול לייצר אלפי מקומות תעסוקה לפלסטינים, להפחית את התלות הכלכלית של עזה בישראל ולחזק את האינטרס של כל הצדדים בשמירה על השקט והביטחון . אזורי התעשייה אף עשויים להשתלב בהסכם הקוויז ( QIZ ) המשולש בין ישראל, מצרים וארה"ב, המעניק פטור ממכס בייצוא לשוק האמריקאי . התוכנית המצרית אינה מזניחה את הממד האידיאולוגי . ההבנה בקהיר היא שחמאס אינה רק כוח צבאי אלא תנועה דתית רדיקלית שהחלשתה מחייבת מערכה על התודעה . למצרים ניסיון רב שנים, לעיתים עקוב מדם, במאבק בתנועות אסלאמיסטיות, בראשן "האחים המוסלמים" – תנועת האם של חמאס . אפשר שגם בהיבט מצרים מבינה שהמציאות הביטחונית שקדמה ל - 7 באוקטובר לא תוכל לשוב ומכירה בצורך הישראלי באטימת הגבול להברחות בתוכנית המצרית מוצע פתרון יצירתי לשתי בעיות יסוד : הצפיפות וכמויות פסולת הבניין האדירות ברצועה . ההצעה כוללת שימוש בכ - 50 מיליון טון של הריסות מבנים, בשילוב חול שיובא מסיני, לצורך ייבוש שטחי ים פגישת טראמפ וא - סיסי בערב הסעודית . צילום מתוך פליקר . CC BY 2 . 0 Ninian Reid
|
|