|
|
עמוד:63
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 63 מסוף אוקטובר, מלמד שלקחי מלחמת לבנון השנייה, בכל הקשור לחובת העיסוק בניתוח ולימוד הקרקע לצורכי הלחימה היבשתית, לא ממש נלמדו . אין לי אלא לחזור על מה שכתב לאחרונה אותו בני ( "מבט מל"מ", גיליון ,97 מאי ,2024 עמוד 40 ) : "אשר למתקפת צה"ל במסגרת "חרבות ברזל", על שלושת שלביה, הובחנו הפערים הבאים : האחד, חסרו מרכיבים בסיסיים לצורת הקרב התקפה : אומנם הוקדש מאמץ רב להקמת בנק מטרות עבור מערכי האש, אולם ניתן מאמץ מועט ביותר למתן מודיעין לתמרון, בעיקר בכל הקשור להכנת תיקי גזרה ותיקי ציר, תוך פירוט נושאי מכשולים וביצורים . השני, לא הוכן כלל מודיעין הנדרש לכיבוש השטח : תיקי כפרים, תיקי ערים, וניתוח מבצעי של הקרקע בהתייחס לשטחים שולטים, שטחי מפתח, שטחים חיוניים, ושטחי תמרון . והשלישי, לא הוכן כלל מודיעין הנדרש לשליטה בשטח לאחר כיבושו, לצורך הממשל הצבאי הנדרש לטיהורו מכוחות האויב ואמצעי הלחימה שנותרו, או 'יצמחו' ויצטברו בשטחים שנכבשו כבר ; וחשוב לא פחות - לצורך השליטה באוכלוסייה : ניתוח המערכות המוניציפליות, האנרגיה, המים, החשמל, המזון ועוד . אפשר אולי גם להניח כי היעדר ניתוח מודיעיני אמין ומפורט, בעיקר לצורך כיבוש שטח והשליטה בו אחר כך, פגע בביטחון מקבלי החלטות להורות על כיבוש ושליטה ברצועה ולהכנת תוכנית 'מגירה' לכך, מחשש מאבידות רבות ו'הסתבכות' עם אוכלוסיית האויב, ועל כן האיום לא הוסר . וכך, כאשר ממשלת ישראל הורתה לבסוף לצה"ל להיכנס יבשתית לרצועה, על מנת להסיר את האיום, פיקוד הדרום לא היה מוכן לכך מודיעינית, ונדרש כנראה לעשות זאת 'תוך כדי' . נותר רק לקוות כי אילוץ קשה זה לא היה מה שגרם לעיכוב בהחלטה לצאת למתקפה ; לבחירת תוכנית הפעולה ; לדפוס התנהלות הכוחות עצמם בשטח ; ולהתמשכות המערכה, שבינתיים - אין אנו רואים את סופה" . וכל זאת, מבלי לומר מילה על הקיים, ובעיקר - הלא קיים, בזירת מצרים . . . "שאלתי את בני בגין האם ידוע לו מה עלה בגורל תיקי השטח של מבצע "דנייפר" ? והוא ענה שחיפש אותם כשעסק בהכנת הרצאתו, אך נאמר לו שהם "הלכו לאיבוד" מעבר טרסות הערכת אמ"ן בתחילת 1967 הייתה כי לא צפויה מלחמה עם מצרים בשנים הקרובות, שכן עליה להחזיר את כוחותיה לכשירות לאחר שחיקה בלחימה של צבא מצרי בתימן ( 1962 - 1966 ) . והנה, ביום העצמאות, 15 במאי ,1967 נכנסו מאות טנקים מצריים לסיני . . . על בסיס מידע רב, בעיקר ממקורות יחידה 515 ( לימים 8200 ) , 154 ( לימים 504 ) ו"חצב", החליט ראש אמ"ן, האלוף אהרון יריב, לבטל את הערכת אמ"ן ולהפיץ לדרג המדיני, לרמטכ"ל ולכלל צה"ל, הערכה מעודכנת שקבעה כי ביכולת ובכוונת מצרים לפתוח במלחמה נגד ישראל, בשיתוף עם סוריה, ירדן ועיראק . לשימור הלקח של הערכת המודיעין ההתרעתית במלחמת ששת הימים, קבע ראש אמ"ן כי יום חיל המודיעין יחול מידי שנה ב - 5 ביוני . מסורת זו נמשכה שנים רבות, אך נשברה לפני מספר שנים מסיבה לא ברורה . בשנים האחרונות בחרו ראשי אמ"ן לקיים את ימי החיל במועדים שונים, כאשר האחרון שבהם נערך בספטמבר 2023 במסגרת אירועי 50 שנה למלחמת יום הכיפורים . דווקא בימי סערה, תהייה והפקת לקחים אחרי אסון השבעה באוקטובר ,2023 חשוב לשמור על עוגן המסורת . אני מציע לשוב ולקיים את יום החיל במועדו המקורי, המיוחד בהקשר המודיעיני - התרעתי, ב - 5 ביוני מדי שנה . * משמש כראש תחום המורשת בעמותת בוגרי 8200 ( שמ 2 ) . תודות הכותב לד"ר תא"ל ( במיל' ) אפרים לפיד, על תרומתו לרישום מסר זה . דעה לאן נעלם יום חיל המודיעין ? אל"מ ( בדימ' ) נעם שפירא *
|
|