|
|
עמוד:9
מבוא | 9 מאוד שעברתי . למרות הקושי העצום, מה שהניע אותי בעיקר הוא הרצון שלי להצביע ואפילו לצעוק בקול את העובדה המעיקה, שחלק מהאשמה בהיקף האלימות במשפחה והרציחות נעוץ בכך שהנושא לא מספיק חשוב למספיק אנשים חשובים . ולא מספיק חשוב לחברה וגם לא לאנושות . הרשויות עדיין מגיבות לאט מדי למה שמתרחש . חוקי המדינה בחלקם מיושנים ולא "מדמיינים" מעשים אבסורדיים מסמרי שיער שקורים בשטח ולא מותאמים אליהם, והדבר משחק לידי התוקפים והרוצחים שוב ושוב . ועוד אוסיף ואומר, שגם מהסביבה המקיפה את האישה במעגל האלימות אין הרבה ישועה . אם אנשים בסביבתה רוצים מאוד לסייע לאישה במצוקה, הרי שהם לא באמת מבינים או למודי ניסיון במה זה כרוך . ואיך הם בעצם יכולים לדעת ? אותם אנשים שממליצים לנשים במצוקה להיעזר במוסדות המדינה או להתקשר למספר החירום הייעודי לאלימות במשפחה לא באמת יודעים עד כמה אותם גופים עמוסים ואפילו מתסכלים, לעיתים, כלפי אותן נשים שאולי יאזרו אומץ ויתקשרו אליהם . רק אישה שחוותה את המפגשים עם המערכות האלה תבין על מה אני מדברת . כאשר המערכות איטיות מדי, עמוסות מדי, וכאשר רשויות האכיפה אינן יעילות מספיק, המצב משחק לטובת האדם האלים ונגד הקורבן .
|
|