דבר העורכים

עמוד:13

ילקוט מורשת דבר העורכים 13 גיליון זה מכיל מחקרים פורצי דרך מפרי עטם של חוקרי שואה מובילים אשר עוסקים בגליציה המזרחית . מובא בו גם מחקר שלא פורסם עד כה מאת אהרון וייס, מחלוצי החוקרים של השואה בגליציה המזרחית . מדובר בחלק מעבודת הדוקטור פורצת הדרך שלו משנת ,1973 שלא פורסמה מעולם — "המשטרה היהודית בגנרל גוברנמן ובשלזיה עילית בתקופת השואה" . אף על פי שחלפו חמישה עשורים מאז השלמת עבודת הדוקטור של וייס, היא ממשיכה להיות רלוונטית . אף שהפרק "היודנרט והמשטרה היהודית בלבוב, 1941 - 4491" קצר, מדובר במחקר חלוצי . יתר על כן, עבודתו של וייס על לבוב בהקשר זה ממשיכה להיות רלוונטית, שכן אין חוקר אשר חקר נושא זה עד כה . דברי ההקדמה מאת נועם לייבמן מדגישים את החשיבות של מחקרו של וייס ומוסיפים סקירה היסטוריוגרפית של התפתחות הנושא בעשורים האחרונים . בעיסוק בהיסטוריוגרפיה של השואה בגליציה המזרחית חקר גז'גוז' רוסולינסקי- ליבה כיצד ההיסטוריוגרפיה עסקה בהשתתפותם של אנשי OUN, UPA , המשטרה והמִנהל האוקראיניים ברציחתם של אלפי יהודים . המחבר נעזר בהיסטוריונים ממדינות שונות ומרקעים שונים כדי לחקור היבט זה של השואה . הוא בוחן במאמרו שיטות מחקר, שימוש במושגים וכיצד התופעה מוסברת . פר אנדרס רודלינג חוקר את המקרה של סאמביר כמחקר מיקרו כדי לעסוק במדיניות הזיכרון באוקראינה . לאחר תיאור של מעשי הזוועה והרצח של יהודי סאמביר בידי הגרמנים ומשתפי הפעולה האוקראינים, בייחוד אנשי צבא ההתקוממות של אוקראינה ( UPA ) , המחבר מנתח את מדיניות הזיכרון . הוא מצביע על מחיקת נוכחותם של יהודים בסאמביר . במרכזו של ניתוח זה עומדת המחלוקת בדבר הקמתה של אנדרטה בבית העלמין היהודי ההרוס . רודלינג מתמקד בהצבתם של שלושה צלבים נוצריים ענקיים מעל קבר אחים בבית העלמין היהודי בסאמביר לזכר חיילי UPA וגם הניסיונות להסיר אותם . הוא מדגיש שאירוע חניכתה של האנדרטה בסאמביר חושף שהרעיון העיקרי הוא להציג את אנשי UPA כאויבים של הנאצים וכמתנגדיהם, אף שבמציאות היה הארגון מעורב ברצח המוני היהודים . רודלינג טוען שהמקרה מעיד על שימוש בהון המוסרי של סבלם של היהודים לצרכים פוליטיים . השימוש באנדרטה ליצירתו של מיתוס לאומי עוסק במדיניות העכשווית של אוקראינה וביצירתם של מיתוסים לאומיים יותר מאשר בדיון כן ופתוח על אודות העבר החשוך . בגיליון הנוכחי מובאות גם שתי עדויות חשובות מאזור גליציה המזרחית . עדות אחת ניתנה בצרפת בשנת 1946 בידי גדליה לחמן, יהודי מאזור סקאלה פודולסקה ( Skala Podolska ) שנמלט ממקום למקום בגליציה המזרחית ושרד את המלחמה . העדות נמצאת בארכיון מורשת . את העדות השנייה תיעד הארגון Yahad – In Unum

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא