|
|
עמוד:12
12 דבר העורכים ילקוט מורשת תמיר הוד עוסק במבצעים האוקראינים . הוא בודק את חיי היום-יום של משתפי הפעולה האוקראינים במחנות ההשמדה טרבלינקה ובלז'ץ, שהיו שניים מתוך שלושה מחנות שהוקמו במיוחד כדי להשמיד את האוכלוסייה היהודית באזור הממשל הכללי בפולין ( המחנה השלישי היה סוביבור ) . המחנה בבלז'ץ היה זה שנועד להשמדתם של יהודי גליציה . לרשות הגרמנים עמד כוח אדם מוגבל, ולכן הם גייסו משתפי פעולה : חיילים שלחמו בצבא האדום ונפלו בשבי הגרמנים, רובם אוקראינים . הוד מדגיש את חיי היום-יום של משתפי הפעולה הללו בעת שירותם במחנות ההשמדה כדי להפריך את טענתם ששיתוף הפעולה נכפה עליהם . באמצעות בחינה זו של פעילויותיהם של משתפי הפעולה בזמנם הפנוי, השיחות שהם ניהלו ביניהם, האפשרות שלהם להימלט והיבטים אחרים בחיי היום-יום שלהם, אנו זוכים להבנה טובה יותר של מה שעמד בבסיס בחירתם לשתף פעולה . ההשוואה של הוד בין מחנות ההשמדה טרבלינקה ובלז'ץ זורעת אור על הגורמים שהשפיעו על חיי היום-יום של משתפי הפעולה . במחקרו, תובנות ברמת המיקרו ( חיי היום-יום ) מקילות את ההבנה של רמת המקרו ( ההחלטה לשתף פעולה ממש עם הגרמנים ברצח ההמונים ) . מאמרו של רונן הרן "חיסול הקהילות היהודיות בגליציה המזרחית — תהליך שיטתי או אקראי ? " עוסק בהשמדתן של הקהילות היהודיות באזור גליציה המזרחית : כ- 180 קהילות גדולות וקטנות במחוז גליציה, ששלטונות הכיבוש הגרמניים יצרו באוגוסט 1941 וסופח אל הגנרל גוברנמנט כמחוז חמישי . הרן מאפיין את חיסולן של הקהילות היהודיות באזור הממשל הכללי בכלל ובמחוז גליציה בפרט כתהליך רב-שלבי : ( 1 ) הוצאות להורג מקומיות ( ירי סמוך לבורות המוות ) מראשית הכיבוש ואילך ; ( 2 ) הקמתם של גטאות וריכוז היהודים המקומיים בהם ; ( 3 ) הוצאתם של היהודים מקהילות קטנות בסביבה וריכוזם בגטאות קרובים ; ( 4 ) גירוש רוב היהודים שהיו מרוכזים בגטו למחנה ריכוז או לגטו אחר ; ( 5 ) הקמתו של "גטו לנשארים" ( Restghetto ) כדי לאסוף ולרכז את היהודים שהצליחו להימלט ולהסתתר באזור ; ( 6 ) חיסול ה"גטו לנשארים" בדרך כלל באמצעות הוצאה להורג מקומית . שאלות המחקר העיקריות העומדות במרכזו של המאמר היא אם חיסול הקהילות היהודיות בשלביו השונים היה מאורגן ושיטתי או התבצע באקראי או בסדר שרירותי, או כָּאוֹטִי ; ואם אפשר לזהות שיטה באקציות החיסול, במקום ובזמן ; מה היה סדר העדיפויות של המבצעים ; מה היה ההיגיון המבצעי בסדר הזה . כדי לזהות מגמות ודפוסים בהוצאתו של המסע הזה מן הכוח אל הפועל, המחבר מציע ניתוח של השלבים השונים של חיסול קהילה, אשר הורכב ממאות אירועים מקומיים, באמצעות ניתוח של מקום וזמן העוסק בו בזמן בפיזור של האירועים ברחבי המחוז, בחלוקה מִנהלית של האזור למחוזות ובפיזור האירועים בבחינת המועד, מראשיתו של הכיבוש הגרמני בקיץ 1941 עד השלמת החיסול של הקהילות היהודיות הנותרות בקיץ 1943 .
|
|