|
|
עמוד:10
10 דבר העורכת ילקוט מורשת בחלק הראשון של גיליון זה אנו מגישים מאמרים שעוסקים בנושאים מגוּונים בנושא השואה ואנטישמיות במקומות גאוגרפיים שונים ובתקופות שונות לפני השואה ובזמן השואה . אנו מביאים לפני הקורא נושאים, כגון אנטישמיות ופילושמיות בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ; המבנה הסוציולוגי של ורשה היהודית לפני כיבוש גרמניה הנאצית ; הדילמה של החסידים בהונגריה וגטו אחד בהונגריה עילית ; וכן חסיד אומות העולם בתקופת השואה ברומניה . נושא חדש שאנו מפרסמים בגיליון זה הוא רצח עם בשני מקומות באפריקה, לאחר השואה, שאנשי המקום מפרשים אותם באספקלריה של השואה ורואים בהם חלק מרצח עם שגם שואב מהאידאולוגיה ומהאמצעים שננקטו בשואה בידי הגרמנים הנאצים כדי להעלים אוכלוסייה שלמה מכדור הארץ . בגיליון זה אנו מפרסמים גם יחידה מיוחדת שעוסקת בחקר נשים בשואה — פרי שותפות בין ילקוט מורשת ובין המרכז לחקר האישה באוניברסיטת בר-אילן על שם פניה גוטספלד ז"ל . אנו מביאים בגיליון זה גם מדור שעניינו תיעוד ועדות ומדור שעוסק בביקורת ספרים . אנו פותחים במאמרו של אלי צור, שכתב על יאן בודווין דה קורטנא, אחד מגדולי הבלשנים בעולם בראשית המאה העשרים . המאמר עוסק לא בפן המקצועי של קורטנא, אלא בפעילותו הציבורית, אשר נבעה מגישתו לרעיון הלאומיות שכבש את אירופה . הוא התנגד ללאומיות רומנטית, שהדגישה את החיבור בין המוצא הביולוגי למוצא הגאוגרפי — דם ואדמה — והדירה מהשייכות לאומה המדינית את מי שאינו שייך לשתי הקטגוריות האלה . במקרה של פולין מדובר בפולנים קתולים, והגדרה זו דחקה את היהודים אל מחוץ לתחום . הלאומיות לדברי קורטנא בנויה מריבוי שייכויות, ולכן היא מכילה . הוא נלחם למען מתן זכויות שוות ליהודים, לא בתור חסד, אלא בתור זכות טבעית ; והוא התנגד לממסד כנסייתי נוצרי ופעל למען ארגונים חילוניים ואף אתאיסטיים בפולין . תפיסותיו נדחו בזמנו, והיום הן משמשות בסיס ללאומיות הליברלית, המקובלת באיחוד האירופי . גם אירית צ'רניאבסקי כתבה מאמר שעניינו התקופה שלפני השואה, ובכך היא מוסיפה רובד שלא פורסם קודם לכן בילקוט מורשת : "דפוסי המגורים של יהודי ורשה בין שתי מלחמות העולם" . במאמר זה נחקרים דפוסי המגורים ואורח החיים של יהודי ורשה ערב השואה . במאמר הוגדרה "השכונה היהודית" בוורשה, תוארו תנאי המגורים בשכונה, הושוו תנאי המגורים של היהודים לאלה של הפולנים בעיר, נבחנו הפערים החברתיים והכלכליים בין תושבי השכונה וכן נבחנו התמורות בפיזור האוכלוסייה היהודית לעומת האוכלוסייה הלא יהודית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . המאמר מבוסס על נתונים סטטיסטיים וכן על עיתוני התקופה, על ספרות יפה
|
|