דבר העורכת

עמוד:13

ילקוט מורשת דבר העורכת 13 כנושא נפרד" . לכאורה נראה כי חקר האישה בשואה היה לתחום דעת מקובל לצידם של הנושאים בחקר השואה שנחקרו מאז כינון התחום, אלא שהדבר היה למראית עין בלבד . להבדיל ממגמות אחרות בחקר השואה שהתקבלו בברכה בקרב הקהילה האקדמית הרחבה והיא אף טיפחה אותן, חקר האישה בשואה עורר פולמוסים והתנגדות, הן מצד החוקרים והן מצד דמויות ציבוריות ופובליציסטים . ליחידה זו יש פן של מיקרו-היסטוריה, ומאמרים אחדים בה מתבוננים על האישה או על נשים יחידות ומנתחות ממנה את מצבן ברגעים קיצוניים, את התנהגותן, את שאיפותיהן, את מגבלותיהן ואת החלטותיהן בתא המשפחתי ובמסגרות אישיות . אביבה חלמיש כתבה מאמר שעוסק במשפחה יהודית מגרמניה אשר מחליטה להגר לארץ ישראל עם עליית הנאצים לשלטון : "אנו באנו ארצה מגרמניה, 1933 : סיפורה של משפחה, סיפורה של תקופה" . המאמר מגולל את סיפור העלייה והקליטה של בני משפחת מעז ( Maass ) — אב, אם וארבעת ילדיהם — שעלו לארץ ישראל מגרמניה בשנת 1933 . המאמר נסמך בעיקר על סרטון משפחתי של 14 דקות ועל חוברת זיכרון לאם המשפחה, שהמידע והתובנות העולים מהם מתקבצים לשתי סוגות : אוטוביוגרפיה — הסיפורים של הבן ושל שלוש הבנות, ובעיקר של השתיים הצעירות, הם בגדר פרקים באוטוביוגרפיה של כל אחד ואחת מהם ומעין רסיסים של אוטוביוגרפיה קבוצתית ומשפחתית ; וביוגרפיה — הסיפורים המועלים הם אריחים בפסיפס הביוגרפי של אם המשפחה . נקודת המוצא היא שלשם הבנת הסיפור המשפחתי יש להכיר את הרקע ההיסטורי של ההתרחשויות המתוארות בסרטון . הסיפור המשפחתי תורם להיכרות נוספת עם התקופה ומשמש מקרה בוחן לתופעות כלליות שהתרחשו בה . דליה עופר כתבה על "מעברים במצבים קיצוניים : שתי נשים בשלטון הכיבוש הנאצי" . המאמר מתמודד עם השאלה כיצד אפשר להבין מצבים קיצוניים בחוויותיהן של נשים בשלבים השונים של תקופת השואה . המאמר משתמש במיקרו-היסטוריה, ובמוקדו ניצבות שתי נשים שקולן נשמע . קול אחד הוא של שרה קופלר מווינה, שבשנים 1939 - 1940 התכתבה עם בִתה אשר עלתה לארץ בעליית הנוער ; וקול אחר הוא קולה של הגברת C ( כך במקור ) משמיעה את קולה בריאיון עם ססיליה סלפאק בוורשה בשנת 1942 . המאמר מציג את דרכן של כל אחת מן הנשים להתמודד עם מצוקותיהן ואת המעברים המנטליים והמעשיים שהן חוות אגב התייחסות לשונה ולמשותף בין השתיים, שלדעת המחברת משקף נשים רבות בתקופת השואה . מיכל שאול כתבה על "לבנות חורבה : הקמת משפחות חרדיות לאחר השואה" . המאמר עוקב אחר השלבים השונים בתהליך הקמת המשפחה בידי שורדי השואה החרדים . תהליך זה התרחש בריכוזי שארית הפלטה באירופה, לאורך המסע לארץ ישראל או בתחנות הקליטה הראשונות בארצות שהן היגרו אליהן . כל אחת מהתחנות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא