|
|
עמוד:11
ילקוט מורשת דבר העורכת 11 ועל ספרות תיעודית . שני המאמרים הבאים עוסקים ביהדות הונגריה : מנחם קרן-קרץ כתב על "רועה בלי צאן או צאן בלי רועה : הדילמה של הרבנים החסידיים בהונגריה בתקופת השואה" . לצד כמה אדמו"רים חסידיים אשר נמלטו מאירופה עוד בשנותיה הראשונות של המלחמה, היו אחרים אשר אף שחסידיהם ומקורביהם הפצירו בהם והציעו להם להציל את עצמם, סירבו לנטוש את צאן מרעיתם . תחת זאת הם הצטרפו אל בני קהילותיהם כאשר הללו נדחקו לגטאות, ניחמו אותם כאשר עלו לרכבות הגירוש והתפללו איתם בשעותיהם האחרונות במחנות המוות . אחדים מן האדמו"רים שניצלו נרתמו לשיקום היהדות הדתית והיהדות החרדית, על אף הסבל והאובדן הרב שחוו בזמן השואה . הפער בין הביטחון בסגולותיו העל-אנושיות של הצדיק החסידי מצד אחד ובין תוצאותיה הנוראות של השואה מצד אחר עורר שאלות הלכתיות ומוסריות בדבר תפקודו של הרב החסידי בשעת צרה . למי הצדיק מחויב בראש ובראשונה ? נשאלת השאלה אם חובת הצדיק היא כלפי חברי הקהילה הקיימת השרויה בסכנת נפשות או שמא דווקא כלפי החצר החסידית שתקום, אולי, לעתיד לבוא . מאמרו של משה ורד "הגטו בנג'מג'יר, הונגריה עילית מאי-יוני 4491" עוסק בעיקר בגטו אחד מתוך 150 - 180 הגטאות שהוקמו בהונגריה באמצע 1944 ; אלה היו גטאות קטנים, ובכל אחד מהם רוכזו כמה מאות יהודים בלבד . גטאות אלה לא זכו להתייחסות מעמיקה בחקר השואה . גטו נג'מג'יר שבהונגריה עילית הוא אחד הגטאות האלה . המאמר מציג בפירוט רב את תכנון הגטו ואת השיקולים שנלוו לתכנון, את מבנה הגטו בפועל, את גירוש יהודי נג'מג'יר והסביבה מבתיהם, את תנאי חייהם בגטו ואחרי כן בדיר חזירים גדול ( אתר איסוף ) שאליו הועברו . כן הוא מתאר את יחס האוכלוסייה ההונגרית אליהם . משם נשלחו יהודי הגטו דרך מבצר מונושטורי, ששימש חלק מגטו קומרון, להשמדה באושוויץ - בירקנאו . מאמרו של נועם לייבמן עוסק בגטו — גטו ורשה ושתי גרסאות לזיכרונות בני הזמן שכתב סטניסלב גומבינסקי ( Gombiński ) , קצין בכיר במשטרה היהודית שם . הקריאה בזיכרונות מעידה שקיים הבדל מכונן בין הגרסאות ; ומהותו היא הפנייה לקהל יעד שונה . ההשוואה בין הגרסאות מספקת הזדמנות ללמוד על תהליך כתיבה חדש שסיבותיו עומדות במרכזו של המאמר וכן ללמוד על נקודת מבטו הסובייקטיבית של שוטר יהודי ; נקודת מבט זו טרם נבחנה דייה במחקר . נוסף על כך, המאמר מתמודד עם כמה שאלות שנוגעות לסוגת הכתיבה תיעוד אישי ( - ego documents ) : מה אפשר ללמוד על בחירתו של אדם לכתוב שתי גרסאות ? כיצד נסיבות החיים המשתנות משפיעות על הכתיבה ? באילו דרכים נוכחותם המשוערת של קוראים עתידיים מעצבת את הכתיבה ואת הסיפור שהכותב בוחר להציג לקוראיו ? איך להתייחס אל מרחב שנראה מובן מאליו בתיעוד האישי ? בתוך כך המאמר מציע
|
|