|
|
עמוד:8
דבר העורכת ילקוט מורשת — עלה גם הקשר בין השמדת עם ובין השואה כנושא מחקר השוואתי . חשוב להזכיר כי את המונח "גנוסייד" ( Genocide ) טבע עורך הדין היהודי-ליטאי רפאל למקין ( Lemkin ) עוד ב- ,1946 כדי להביע את הרעיון שחיסולה של קבוצה אנושית אחת כמוהו כחיסול האנושות כולה . הוא נאבק בפורומים בין-לאומיים ש"השמדת עם" תוכר כ"פשע בין-לאומי" נגד האנושות — גם כאמצעי למניעת פשעים מסוג זה — ותביא לענישה . בדצמבר 194 הוא הצליח, ומליאת עצרת האו“ם החליטה בנדון . סביר להניח שלא במקרה ; לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה . פרופ' יהודה באואר מעורב מאוד עד היום בחקר השמדת עם ומניעתה, ופועל בשתי קבוצות שמנסות ליצור כלים למניעה של השמדת עם : Genocide Prevention Advisory Network וקבוצה בשם GAAMAC . קבוצה זו, בניהולה של ממשלת שווייץ, מנסה ליצור כלים ממשלתיים למניעת פשעים אלה בעתיד . בגיליון זה מובאים ראשית המאמרים העוסקים בהיבטים שונים של תקופת השואה עצמה, כאלה שעוסקים בגטאות, במחנות ריכוז ובבעיות שהתעוררו בזמן השואה . לרגל ציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, אנו מביאים גם מאמר בהקשר של מחנה זה . לאחר מכן אנו מביאים את המאמרים העוסקים בוויכוח שהתגלע בין ההיסטוריונים ובשיח הציבורי לאחר השואה, בהקשר של השואה והמעפילים, וגם בעניין הטענה על השפעתו של בן-גוריון על משפט אייכמן . בהמשך הגיליון אנו מפרסמים מאמרים שעוסקים בהיבטים שונים של הוויכוח שניטש לאחר השואה ושל ההיסטוריוגרפיה שנכתבה בהקשרים שונים ובנושאים מגוונים, ובסיום הגיליון מובאים כמה מאמרים שעוסקים בנושאים רחבים יותר, פרשנויות ותובנות שלאחר השואה, שאלת האוניברסליות או הייחודיות של השואה ונושא מעניין נוסף הוא אם קיימת היסטוריוגרפיה ערבית של השואה . מאמרו של דוד אנגל פותח את החלק שעניינו השואה בהיסטוריוגרפיה בזמן הכיבוש הנאצי . מאמרו הוא מאמץ מתמשך לבנות קשר אמפירי אגב העמדת נושאים שיכולים לגשר בין ההיסטוריה של היהודים בהשפעת השלטון הנאצי ובין ההיסטוריה הרחבה של עם ישראל . הוא מתחיל בסרטוט הדרכים של הגישה הנפוצה מאוד — שהיכולת של היהודים להשפיע על גורלם נובעת מן הלכידות שלהם והשפיעה על המעשים של המנהיגים היהודים לאחר עליית המשטר הנאצי . אנגל גם מנתח כיצד סייעה אמונה זו לגבש ויכוח היסטוריוגרפי וציבורי בנוגע לשואה . הוא נוכח כי המונח "סולידריות", שמשמש לעיתים קרובות להערכת הקשרים בין היהודים, נבחן לרוב במשקפיים מעוותים, גם אם לעיתים הוא משמש מקפצה לחשיבה על נושאים מתוחים הן בהיסטוריה של עם ישראל והן בהיסטוריה של השואה . מאמרה של דליה עופר עוסק בהתפתחות ההיסטוריוגרפיה של חיי היהודים בגטאות מזרח אירופה . הסוגיה הראשונה הנבחנת היא מדוע עד שנות התשעים
|
|