|
|
עמוד:14
14 הפילוסופיה של עמנואל לוינס . על ידי בחינת שאלות ההיעדר האלוהי והאחריות האתית כפי שפותחו במשנתו של לוינס, מציעה שפירו גישה חדשה לקריאת עבודתו של מילטון . במאמר Good and True, Ethics and Science ריצ'ארד כהן קורא תיגר על פרשנויות פוזיטיביסטיות הרווחות כיום, המשייכות לידע מדעי 'ניטרליות ערכית' . לעומתן, כהן מגן על הטענה לפיה למושגי ה'אמת' 'ו'ידע האמיתי' יש ממד אתי מלא ומכונן . כהן דן באתיוּת שבמדע בכמה רבדים ומראה שהם מבוססים על הנחות יסוד כגון הגינות אינטלקטואלית, כנות, ודיסקרטיות וכן על החלטות של קביעת ומימון סדרי עדיפויות מחקריים, ומציג הנחות אתיות אלה כקביעוֹת של אמת . השער החותם את הספר, 'קריאות חינוכיות', נפתח במסה מאת שמואל ויגודה עצמו 'חינוך יהודי בתפוצות : ריאליה, חזון ואתגרים', שהיא שכתוב ערוך של הרצאה פרוגרמטית שנשא בשנת 2022 על נושא זה שקרוב לליבו, וכבוד הוא לנו להגיש לו אותה בכרך זה . בהרצאה זו הציע פרוגרמה מפורטת לשדרוג החינוך היהודי בתפוצות, מתוך ניסיונו החינוכי רב השנים ומתוך היכרותו העמוקה עם אתגרי המסגרות החינוכיות השונות המסתופפות תחת מטריית הכותרת 'חינוך יהודי' בקהילות שונות . אסתי אייזנמן מראה במאמרהּ 'רבי חסדאי קרשקש ומושג המוטיבציה בפילוסופיה של החינוך' כי בניגוד לתפיסה האריסטוטלית, שראתה בשכל האדם אחראי לניתוב דרך האדם, ר"ח קרשקש הבין כי מה שמפעיל את האדם הוא הרגש והחיפוש אחר משמעות שטומנת בחובה הנאה, שמחה ואהבה . אבינועם רוזנק, במאמרו 'חזון, אמון ואהבה : על האינטלקטואל המחויב' עוקב אחר טיבם ושורשיהם ההגותיים והיהודיים, כמו גם השלכותיהם, של טיפוסים שונים של אינטלקטואלים : 'המתבודדים', 'המנהיגים', 'הלעומתיים' ו'האידיאולוגים' . לעומתם הוא מציב דגם חמישי 'האינטלקטואל החינוכי' . רוזנק בוחן דמויות אלה תחת שאלות מפתח לדוגמת 'האמנם יש תפקיד פוליטי לאינטלקטואל ? ', ומבליט את תרומתו הייחודית של ה'אינטלקטואל החינוכי' . מאמרו של מיכאל גרוס 'על חינוך, לימוד והוראה במשנתו של הרב יוסף חיים מבגדד', נוגע במשנתו החינוכית של ה'בן איש חי' כתגובה לרוח המערבית שהחלה לנשוב בקהילת בגדד במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה . מאמרו של יהודה ביטי 'ידע, חברה וזהות : צמתים בחינוך היהודי בצרפת במאות התשע עשרה והעשרים' עוסק בשני ספרים שונים שנכתבו בצרפת על ידי יהודים ועבור יהודים, בתקופות המהוות צמתים משמעותיים בעיצוב דמותה של יהדות צרפת בעת החדשה . הראשון, 'כתר תורה' ( יהודה מאיר ווילשטאט, 1818 ) , נועד להיות ספר לימוד להוראת הדת היהודית במסגרת החינוך הפורמלי . השני, 'מדוע אני יהודי' ( אדמונד פלג, 1928 ) , מספר
|
|