|
|
עמוד:11
11 ויקרא רבה כז, ז' מרכיבים מרכזיים מתוך מדרש זה, ומזהה את מגמות העורך לשלב בו קטעי מדרש המתייחסים לפולחן האוב כבעל היתכנות ריאלית . במאמר 'שרה רבנו' מצביע דניאל רייזר על פרשנות רדיקלית של רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, למותה של שרה אמנו . באמצעות פרשנות זו הרב שפירא לקח על עצמו בגטו ורשה את התפקיד הרוחני-הנהגתי של 'מחאה כלפי שמיא מתוך אמונה', תפקיד שנשא עד מותו הטרגי . השער השני, 'קריאות תלמודיות והלכתיות', נפתח במסתה של מיכל טיקוצ'ינסקי 'נשים בהנהגה הלכתית', הדנה בשאלה האם בכניסת נשים לשדה ההלכתי יש גם תרומה לשיח ההלכתי עצמו . במאמר 'סוגיית יחוד הא-ל במסכת סנהדרין' עוסק הרב יהודה ברנדס בהתמודדות של חז"ל עם אמונות נוכריות הכופרות ברעיון אחדות ה', ובאופן יותר רחב, באופן שבו מתמודדת האגדה החז"לית עם שאלות של אמונות ודעות . איתמר ברנר מראה במאמרו 'איסורים חסרי טעם' כי בין הלכות שבת יש כאלה שאינן משתלשלות מעקרונות הבסיס של איסורי שבת ומצביע על מעבר היסטורי מ'תודעת איסור מלאכה בשבת' ל'תודעת איסור בשבת' . מעבר זה מלווה בשינוי עומק תיאולוגי ביחס למעמד השבת, ובעל משמעויות רחבות בנוגע למחשבת ההלכה . מאמרו של אבירם רביצקי 'קריאה בספר תורה פסול בציבור לפי הרמב"ם' עוסק בסתירה שבין פסיקת הרמב"ם במשנה תורה לבין תשובה שהשיב בנוגע לקריאה בספר תורה פסול בציבור . בעוד שבמשנה תורה הרמב"ם אוסר קריאה בספר כזה בציבור, הרי שבתשובתו הוא מתיר זאת . רביצקי מציע, בהשוואה לסתירות דומות, שהפסק במשנה תורה הוא הצהרתי ומכליל ואינו יורד לפרטים, ואילו הפסק בתשובה ניתן עבור מקרה קונקרטי של דיעבד וחוסר ברירה . לטענתו, ניתן לזהות הבדל זה, בין הלכה הצהרתית להלכה קונקרטית, כמאפיין את ההבדל בין שתי הסוגות ההלכתיות הללו בכתבי הרמב"ם . יוסף מרקוס עוסק במאמרו 'תקיעה בחצוצרות' בהלכה מפתיעה במשנה תורה לרמב״ם אודות מצוות תקיעה בחצוצרות בתעניות . מרקוס מראה כי עיקר המצווה לפי הרמב״ם היא דווקא הזעקה והשירה בפה, ואילו תפקידה של התקיעה שהיא זאת שמוזכרת בתורה במפורש, אינו אלא ללוות את הזעקה והשירה . מתוך כך הוא דן ביחס בין הדיבור למוסיקה במשנתו ההלכתית וההגותית של רמב״ם . מאמרו של אליעזר חדד 'הראליזם של המצוות בתפיסת רשב"א' עוסק בגישתו הריאליסטית של רשב"א בנוגע למצוות . לטענת חדד רשב"א רואה בקטגוריות קדושה, טומאה, טריפה וכדוגמתן קטגוריות ריאליסטיות . דהיינו, אין מדובר בקטגוריות לשוניות שתובעות התנהגות אנושית בלבד, אלא בקטגוריות המציינות היבט ממשי של הדברים עצמם . לשם חידוד גישת רשב"א
|
|