|
|
עמוד:9
9 הפילוסופיות והפרשניות . בין השנים 1987 - 1992 יצא לשליחות בקנדה וניהל את בית הספר 'היברו אקדמי' במונטריאול, שם נחשף באופן משמעותי יותר ליהדות צפון אמריקה לגווניה . בקנדה אף החל לאסוף חומרים לעבודת דוקטורט על היחסים בין פרשנותו התלמודית והגותו הפילוסופית של עמנואל לוינס, תחת הנחייתו של צ'ראלס טיילור מאוניברסיטת מקגיל, אותה סיים לימים תחת הנחייתם של זאב הרווי ושלום רוזנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים . עם חזרתו ארצה כעמית במכון מנדל למנהיגות חינוכית פיתח את הקשר עם רשת החינוך החרדית הענפה 'תורה ומסורה' בצפון אמריקה ועזר לה להקים תוכניות להכשרה פדגוגית לאברכים לצד תוכניות להכשרת מנהלים וסגל חינוכי בכיר . לבקשתו של הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, קיבל שמואל ויגודה על עצמו את ראשות מכללת הרצוג, תפקיד בו שימש בין השנים 1995 - 2006 . במסגרת זו יזם את הקמתו של בית המדרש לנשים במגדל עז . בשנים שלאחר מכן, ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 2020 , שימש כראש החוג למחשבת ישראל במכללת הרצוג וכמרצה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית . במקביל, המשיך לפתח פרויקטים חינוכיים ותוכניות לימודים שונות בישראל, בארה"ב, בצרפת ובאיטליה, בה עמד בראש פרויקט כתיבת תוכנית לימודים לבתי ספר שונים מטעם איגוד הקהילות היהודיות . מחויבותו ללימוד תורה לנשים הובילה אותו לא רק ללמד במסגרות שונות אלא אף לשתף פעולה בהקמתן ופיתוחן של מסגרות לימודים שונות לנשים בארץ, בארה"ב ובצרפת, תוכניות בהן המשיך ללמד גם לאחר פרישתו לגמלאות ממכללת הרצוג . באופן דומה, מחויבותו לפיתוח כוח אדם חינוכי בכיר במגזר החרדי הובילה אותו להמשיך לפתח תוכניות ייעודיות לקהל החרדי בארץ באמצעות מכון ון-ליר ומכון מנדל, ולשיתופי פעולה מגוונים עם מוסדות שונים בארה"ב ובצרפת במטרה לקדם ולשפר את מסלולי ההכשרה ואת טיב תוכניות הלימודים עבור הקהל הגדול והמגוון הזה . נחלקו הפרשנים לאורך הדורות כיצד יש להבין את הפסוק 'מכל מלמדי השכלתי כי עדותך שיחה לי' ( תהלים קיט, צט ) ויפים הדברים הן להבנת הקשר הלימודי הבין-דורי הן לשרטוט דמותו של שמואל ויגודה . בעוד אחדים, כבן עזאי במשנה במסכת אבות ( ד, א ) , הדגישו את מילת הפתיחה של הפסוק, המבליטה את היכולת ללמוד מכל אדם, אחרים, דוגמת רש"י, הדגישו דווקא את החשיבות שיש ביכולת ללמוד ממורה מובהק ובכל זאת לשמור על פרספקטיבות רחבות וללמוד מעט ממורה זה ומעט ממורה אחר, מבלי להצטמצם לשיטת לימוד אחת ולכיוון מחשבתי אחד בלבד, אך גם מבלי להתפזר מדי, כהתראתו של ר' מאיר באבות דרבי נתן : 'הלומד תורה מרב אחד למה הוא דומה, לאחד שהיה לו שדה אחת,
|
|