|
|
עמוד:13
קיידי תליטנ יהייק • 13 א . פתיחה שלחן ערוך , אורח חיים, סימן ד א . ירחץ ידיו ויברך "על נטילת ידים" . משנה ברורה , שם, סעיף קטן א יש על זה שני טעמים . הרא"ש כתב לפי שידים של אדם עסקניות הן, ואי אפשר שלא יגע בבשר המטונף בלילה, לזה תקנו חז"ל ברכה על הנטילה לקריאת שמע ולתפילה . והרשב"א כתב לפי שבשחר אחר השינה אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב, "חדשים לבקרים רבה אמונתך", צריכין אנו להודות לו יתברך שבראנו לכבודו, לשרתו ולברך שמו . ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן הברכות . . . שלחן ערוך , שם ב . ידקדק לערות עליהן מים שלש פעמים להעביר רוח רעה ששורה עליהן . מה אנחנו עושים כאשר אנו קמים בבוקר ומיד נוטלים ידיים ? האם הנטילה נועדה רק לשם נקיות ? לפי רבנו אשר ( הרא"ש, נפטר בשנת 1327 ) , ברמה התיאורטית הברכה על נטילת הידיים בבוקר אכן הייתה יכולה להיות "על נקיות ידיים" ! האם כך אנו מציינים את עמידתנו חדשים לבקרים לשרת את בוראנו ? או אולי כפי שמציינים המקובלים בהמשך, בנטילת הידיים אנחנו מטהרים אותן ומסלקים מהן את הרוח הרעה השורה עליהן ? בפועל, כל אחד מאתנו נוהג לשפוך מים על כל יד שלוש פעמים, ובכך מקבל על עצמו לא רק את התקנה הבסיסית של ה שלחן ערוך בסעיף הראשון, אלא גם את הוספת רבי יוסף קארו בסעיף ב שנדקדק לערות מים שלוש פעמים כדי להעביר את ה"רוח רעה" . מאיפה הגיעה לתקנת נטילת ידיים של שחרית נימה של מסתורין ורוחות ? אולי תפיסה כזאת דומה להקפדות ולחששות בתלמוד על שדים ומזיקים שתוקפם מוטל היום בספק ? 1 איך אני אמור להתייחס לסילוק רוח רעה או לעצם העובדה שרוח רעה שורה על ידיי ? האם עדיף לקיים את תקנת החכמים כהלכה שאין להבינה ? ואם בסופו של דבר אכוון על סילוק רוח רעה, האם אני מנתק את הקשר בין נטילת ידיי לשאר ברכות השחר, קשר שעליו הצביע בעל ה משנה ברורה ?
|
|