|
|
עמוד:8
8 המשנה של רבי משתתפי 'המדרשה' טענו שלא יצליחו בכלל לישון, ולכן טיילנו על חומות ירושלים לאור הירח המלא . . . אני מספר את כל הפרטים הללו כדי להעביר משהו מהרוח הנפלאה שהתהלכה בהתקשרות עם מנחם ז"ל ושנשבה באותם ימים קדומים, שבהם נולד דבר בעם ישראל – היכולת להקשיב לקולותיהם של גדולי חכמי ישראל, חכמי המשנה . כאשר ישבנו לתכנן את הפעילות שנרצה לקיים ב'מדרשה' החלטנו שעלינו לבחור בקטע מרכזי שנלמד יחד במשך כמה שעות מדי בוקר . מייד החליט מנחם שמטרת הלימוד תהיה 'להכין אותי לחופה', ועל כן הוא קבע שהלימוד יתמקד במשנה – בפרק א של מסכת קידושין . על רקע צורת לימוד תורה שבעל פה שאני הכרתי משנותיי בישיבות, החלטה שכזו הייתה נראית מוזרה לכתחילה וגם לא ראויה מבחינה חינוכית . בהקשר של חלום ה'מהפכה' שעליה דיברנו, היה ברור שאנחנו מפליגים לניסיון אמיץ של מבחן שנקבל על עצמנו, ובו לימוד התורה חייב להתנהל בכנות ובעומק כדי לגלות לאדם הלומד משהו מרזי קיומו ונפשו . וכך היה . במשך יותר משעתיים, כל בוקר, ישבנו על הדשא ברמת השופט במעגל ( במעגל ! – עוד לא הכירו לימוד שכזה בימים ההם ) , בנים ובנות, דתיים וחילוניים . כל יום פשוט קראנו משנה אחת ופתחנו בשיח לימודי על מה שכתוב בה, מתוך רצון כן לעורר חיפוש של נפשות המתעוררות לתורה וכמהות להבין את שורשי הדעת ורזי הקיום בכל משנה . עד אותם מפגשי לימוד על הדשא, כמו רובם ככולם של תלמידי הישיבות מכל הגוונים, לא היה לי כל ניסיון בלימוד מסודר של המשנה . לא היו לי ציפיות כלשהן ללימוד משמעותי ובוודאי לא ללימוד שיכין את מנחם לחתונה . והנה להפתעתי הגדולה מאוד זה קרה . כן – היה לימוד משמעותי, וגם שיח ישיר וכן שמאיר את הזיקה שבין לימוד תורה לבין חיי האדם באופן שלא הכרתי מימיי . בכל משנה התגלו רובדי הקיום של בני אדם החיים בהתקשרויות שונות, כל משנה והגוון שלה . שוב ושוב בתוך השיח שהתנהל בין חברי קבוצת הצעירים והצעירות, הלך והתגלה 'סוד הקידושין' . חשתי בעומק נפשי שידעתי גם ידעתי שכך הם פני תורתנו הקדושה, החכמה א-לוהית שחושפת את שורשי חיי האדם העומד בחייו לפני א-לוהים . מלימוד המשניות ב'מדרשה' המשיך מנחם ללמד ליקוטי הלכות של רבי נתן – ייתכן שהיה הראשון בציונות הדתית שעסק ביצירה המופלאה ההיא . ואני, לעומת זאת, חזרתי למקום עבודתי במכון 'פרדס', שמיועד ללימודי היהדות עבור בוגרי אוניברסיטה מחוץ לארץ, מתוך תובנה ברורה שבמשנה קיים מענה לחיפוש שלי להעמיק אחרי חיבור נכסף בין שורשי הדעת שבתורה לבין ניצני הקיום בנפש האדם .
|
|