|
|
עמוד:6
עיקרון בסיסי במשטר חוקתי הוא שהליך חקיקה של נורמות חוקתיות נדרש לעמוד בנורמות שונות ומחמירות, יותר מאשר הליך חקיקה של חוקים רגילים . עמדה זו קיבלה ביטוי בקרב חוקרים רבים ובהם פרופ' אקרמן שסבר שהמשטר החוקתי, מעצם מהותו, יוצר הבחנה בין שני מסלולים שונים של חקיקה : חקיקה של 'פוליטיקה רגילה' וחקיקה של 'פוליטיקה חוקתית' . בעוד שהפוליטיקה הרגילה היא ביטוי להתנהלות נציגי העם בפרלמנט ומושפעת משיקולים פוליטיים עיתיים, הרי שהחקיקה החוקתית נדרשת להתקבל בהליך חקיקה מיוחד, שיבטיח קבלת החלטות על בסיס ערכי רחב, שקול, ותוך בחינת השלכות ארוכות טווח ולא בפזיזות 7 . בפסק הדין התקדימי בעניין בנק המזרחי 8 ענה בית המשפט על חלק משאלות אלו . בין היתר, הבהיר בית המשפט בפסק הדין כי חוקי יסוד הם עליונים לחקיקה רגילה, ובהתאם, כי ניתן לשנות חוק יסוד רק באמצעות חוק יסוד אחר . בנוסף, הבהיר בית המשפט כי חוקים רגילים אינם יכולים לפגוע בחוקי היסוד, אלא בתנאים הקבועים בחוקי היסוד עצמם ( 'פסקת ההגבלה' ו'פסקת ההתגברות' ) 9 , וכי המשמעות בפועל של עליונות זו הינה כי בתי המשפט יכולים להכריז כי חוק רגיל הפוגע בחוק יסוד, ואינו עומד בתנאים הקבועים בחוקי היסוד, הוא בטל ( קרי, לבית המשפט יש סמכות "לבטל חקיקה" ) 10 . למרות התנגדויות למהלך הפרשני שביצע בית המשפט בפרשת בנק המזרחי 11 , בפועל, סמכותו של בית המשפט להכריז על בטלותם של חוקים רגילים השתרשה כחלק מהמשפט החוקתי הקיים . מפרשת בנק המזרחי ועד היום הכריז בית המשפט על בטלותם של 24 חוקים או סעיפי חוק, כולל סעיף חוק יסוד אחד 12 . 2 . 1 חוקי היסוד הקיימים והליך חקיקתם לאור לאור החלטת הררי, מזמן קבלתה ועד היום, נחקקו שלושה-עשר חוקי יסוד, כאשר מרביתם עוסקים בתפקוד שיטת המשטר ( הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, מבקר המדינה ) , וחלקם הקטן מסדיר את הזהות הלאומית ואת מגילת זכויות האדם . כאמור, הליך כינון חוקי היסוד זהה להליך החקיקה של חוקים רגילים הקבוע בתקנון הכנסת . קרי, ניתן לקבל חוקי יסוד ברוב רגיל ( רוב חברי הכנסת הנוכחים בהצבעה, ואין צורך ברוב מיוחס ) . ההבחנה בין חוק רגיל לבין חוק יסוד מבוססת, בראש ובראשונה, על 'המבחן הצורני' 13 , כלומר, על העובדה שחוק היסוד קרוי 'חוק יסוד', שאין שנת חקיקה בכותרתו, ושצורתו הינה ככזה . חוק היסוד הראשון שנחקק למעלה מעשור לאחר החלטת הררי, בכנסת השלישית, היה חוק יסוד : הכנסת, ובו נקבע שהכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל, שמקום מושבה הוא בירושלים, ושבהיבחרה תמנה 120 חברים . חוק היסוד שחוקק לאחר מכן, בשנת ,1960 הוא חוק יסוד : מקרקעי ישראל, המסדיר את הבעלות במקרקעי ישראל ואיסור העברתם . חוק היסוד השלישי שחוקק בשנת 1964 הוא חוק יסוד : נשיא המדינה, המסדיר, בין היתר, את מעמדו, הליך בחירתו, סמכויותיו
|
המכון למחשבה ישראלית
|