|
|
עמוד:5
מחלוקות פוליטיות הנוגעות לתוכן החוקה וחשש ההנהגה מקביעת חוקה שתגביל אותה – לא קבעה האספה המכוננת חוקה, אלא בחרה בפתרון אחר שיפורט להלן . בהתנהלות זו, מדינת ישראל החמיצה שעת כושר היסטורית לכינונה של חוקה מוסכמת, שעקרונותיה וערכיה יכלו להיות המסד של המדינה . האספה המכוננת, שאליה הועברו גם סמכויות מועצת המדינה, הפכה להיות 'הכנסת הראשונה' 3 . ביום 1950 . 6 . ,13 קיבלה הכנסת את 'החלטת הררי', שהייתה ביטוי לפשרה פוליטית, ולפיה הכנסת הראשונה לא תאמץ חוקה . החלטה זו, פרי יוזמה של חבר הכנסת יזהר הררי, חבר המפלגה הפרוגרסיבית, קבעה כי : "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט, להכין הצעת חוקה למדינה . החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים, באופן שכל אחד יהווה חוק יסודי בפני עצמו . הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה . 4 " לאור כך, מעצם הקמתה, לכנסת בעצם שני תפקידים : האחד, רשות מחוקקת, והאחר, בעת חקיקת חוקי יסוד, רשות מכוננת . להחלטה זו של הכנסת הראשונה ארבעה רכיבים מרכזיים : הראשון, הכנסת היא האספה המכוננת של ישראל, אשר בסמכותה לכונן חוקה . השני, הכנסת הראשונה לא תאמץ חוקה באקט היסטורי חד-פעמי . השלישי, החוקה תהיה בנויה מטקסטים שונים שיקראו חוקי יסוד, באופן ש''כל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו,'' שיהיו חלק מהיצירה החוקתית הגדולה . הרביעי, ההחלטה תעמוד בתוקף עד להחלטת הכנסת על גמר עבודת ועדת החוקה, חוק ומשפט . לאחר חקיקת חוקי המעבר 5 , אשר העבירו לכנסת השניה את כל הסמכויות אשר היו לכנסת הראשונה וכן הלאה, המשיכה הכנסת, לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל, לחוקק מעת לעת חוקי יסוד . עד היום חוקקו שלושה-עשר חוקי יסוד . החלטת הררי השאירה שאלות חשובות רבות פתוחות . ראשית, אומנם ההחלטה קבעה כי משוועדת החוקה, חוק ומשפט תסיים את עבודתה, יהוו כל חוקי היסוד יחד את חוקתה של מדינת ישראל, אולם היא לא קבעה לוח או סד זמנים לסיום העבודה . ואכן, תהליך חקיקת חוקי היסוד נמשך עד היום . שנית, החלטת הררי לא התייחסה לשאלת מעמדם של חוקי היסוד ביחס לחוקים רגילים, בתקופה שעד לסיום הליך החקיקה של חוקי היסוד ואיגודם לחוקת המדינה . באופן תאורטי, תקופה זו הייתה אמורה להיות תקופת ביניים, אולם משהפרקטיקה של חקיקת חוקי יסוד התקבעה כמציאות החוקתית הנוהגת ללא מועד סיום הנראה לעין, שאלת מעמדם הפכה קריטית . ההחלטה לא הבהירה האם חוקי היסוד עליונים לחקיקה רגילה, ואם כן, מה משמעות עליונות זו . שלישית, הכנסת לא יצרה הליך חקיקה ייחודי לחקיקה ושינוי של חוקי יסוד, והליך החקיקה של חוקי היסוד זהה לחלוטין להליך החקיקה של חוקים רגילים 6 . ככלל, 5
|
המכון למחשבה ישראלית
|