|
|
עמוד:11
מחלוקות לגבי תוכנם של כללים אלו ) , סביר כי יוזמות לחקיקת חוק יסוד : החקיקה תעלה שוב בהמשך הדרך . מסקירה של ההצעות הפורמליות והבלתי פורמליות לחקיקת חוק יסוד : החקיקה, עולה כי ביחס למעמד חוקי היסוד קיימים שלושה נושאים עיקריים הקשורים זה לזה . הנושא הראשון נובע מהצורך להבחין בין ה"פוליטיקה החוקתית" לפוליטיקה הרגילה . 28 במסגרת נושא זה, נדון הליך החקיקה והשינוי של חוקי היסוד, והצורך ביצירת הליך נפרד ו"נוקשה" יותר לחקיקת חוקי יסוד לעומת חקיקה רגילה . הנושא השני הוא מעמדם של חוקי היסוד לעומת חוקים רגילים . במסגרת נושא זה עלתה שאלת הגדרתם של חוקי היסוד ( למשל, מבחינת הנושאים שהם אמורים לעסוק בהם ) , עליונתם על חקיקה רגילה, והיותם בסיס לביקורת שיפוטית על חקיקה . 29 הנושא השלישי הוא סמכותם של בתי המשפט, ובפרט של בית המשפט העליון, לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד עצמם . [ טבלה ( 2 ) סוקרת את ההצעות הפורמאליות לחקיקת חוק יסוד : החקיקה ( חקיקה, תזכירי הצעות חוק ממשלתיות ) . טבלה ( 3 ) סוקרת את מתווה הנשיא לרפורמה החוקתית ( "מתווה העם" ) . תמצית עיקרי הדברים ככלל, ההבדל העיקרי בין ההצעות הפורמליות לאלו שאינן הוא שאלה האחרונות, ברובן, אינן מציעות חקיקת חוק יסוד : חקיקה . לצד זאת, ברובד התוכני-מהותי יש נקודות דמיון כגון : עיגון עליונות חוקי היסוד על פני חקיקה רגילה ( יצירת מדרג נורמטיבי של חקיקת יסוד, חקיקה ראשית, תקנות ) , עיגון אי-השפיטות של חוקי היסוד, וקביעה שרק בית המשפט העליון מוסמך לפסול דבר חקיקה של הכנסת . 11
|
המכון למחשבה ישראלית
|