|
|
עמוד:10
חוקי היסוד שתתבטא ביצירה ועיגון מדרג נורמטיבי בין מעשי החקיקה של הכנסת . השני, נוקשות ושריון חקיקת היסוד כך שחקיקתם או תיקונם יהיה "ברוב מיוחד" . השלישי, עיגון מפורש של הביקורת השיפוטית, של בית המשפט העליון, על חקיקה ראשית של הכנסת . עם התפתחות הביקורת השיפוטית על חקיקה, ובפרט לאחר פסק הדין בענין בנק המזרחי, התווספו לדיון הציבורי והמשפטי בענין חוק יסוד : החקיקה, סוגיות נוספות . סוגיות אלו כוללות את הצורך להסדיר את הליך החקיקה בישראל, את ההליך והרוב הנדרש לפסילת חקיקה, את האפשרות של הוספת 'פסקת התגברות' לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, ואת סמכותו של בית המשפט העליון לבצע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד עצמם . 23 סוגיות אלו כרוכות זו בזו ומשליכות זו על זו . כך, למשל, ככל שהרוב הדרוש בבית המשפט לפסילת חקיקה הוא גבוה יותר, כך נחלשת ההצדקה לקיומה של פסקת התגברות . ככל שהרוב הנדרש בכנסת לחקיקת חוקי יסוד הינו גבוה יותר, כך נחלשת הטענה בזכות סמכותו של בית המשפט העליון לבצע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד . בשנים האחרונות נכרכה בדיון זה גם סוגיית מינוי השופטים, המשליכה גם היא על תפקידו של בית המשפט ביחס לרשויות האחרות . העשור האחרון התאפיין בחוקתיות של "הורדות ידיים" בין בית המשפט העליון לבין הכנסת, ובהחרפה של המחלוקות החוקתיות בישראל שהגיעה לשיא בשנת 2022 . הדינמיקה של העלאת רמת הסיכון באה לידי ביטוי בשינויים התכופים שערכה הכנסת בחוקי היסוד, בהצעות לשלול את סמכותו של בית המשפט לבחון חוק יסוד, כאמצעי מקדים לפסילה אפשרית של חוק יסוד, ובהצעות לעיגון סוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת בחוקי יסוד כדי להגן עליהן מפני ביקורת שיפוטית, כגון, ההצעה להעביר חוק יסוד : לימוד תורה . 24 ביולי 2023 תוקן חוק יסוד : השפיטה, והסמכות לבחון את ההחלטה של הממשלה, ראש הממשלה או השרים הופקעה מידי בית המשפט העליון ( החוק לביטול עילת הסבירות ) . 25 מנגד, בית המשפט העליון פיתח שתי דוקטרינות לקיום ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, דוקטרינת ה"שימוש לרעה בסמכות המכוננת" ודוקטרינת ה"תיקון החוקתי שאינו חוקתי 26 וב- 1 בינואר 2024 הכריז לראשונה על בטלותו של חוק יסוד, כאשר ביטל את סעיף 15 ד- 1 לחוק יסוד : השפיטה ( החוק לתיקון עילת הסבירות ) . 27 המחלוקות החברתיות והפוליטיות החריפות של השנים האחרונות חידדו את הצורך לעגן את "כללי המשחק" והעלו את חוק יסוד : החקיקה חזרה למקום גבוה בסדר היום הציבורי . בשנת 2021 הקים שר המשפטים גדעון סער ועדה ציבורית לגיבוש הצעה לחוק יסוד : החקיקה, שלא הצליחה להשלים את עבודתה . בשנת 2022 – 2023 , במהלך המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית, הוצגו מספר מתווי פשרה אפשריים המתייחסים לאותן סוגיות שחוק יסוד : החקיקה בא לענות עליהן . גם מתווים אלו לא התגבשו לכלל הצעת חוק . לאור ההסכמה בדבר עצם הצורך לקבע כללי משחק ברורים ( גם אם קיימות
|
המכון למחשבה ישראלית
|