|
|
עמוד:7
ודרכי סיום כהונתו של נשיא המדינה . חוק היסוד הרביעי הוא חוק יסוד : הממשלה, שנחקק בשנת ,1968 ומגדיר, בין היתר, את תחומי אחריותה, הרכבה, כשירות שריה ומטיל עליה את תפקיד הרכבת הממשלה . חוק היסוד החמישי הוא חוק יסוד : משק המדינה שחוקק בשנת 1975 , ומתייחס, בין היתר, לתקציב המדינה ועסקאות בנכסי המדינה . חוק היסוד השישי הוא חוק יסוד : הצבא, שנחקק בשנת ,1976 וקבע כי צה"ל הוא צבא המדינה, ובין היתר הגדיר את חובת השירות והגיוס . חוק היסוד השביעי, חוק יסוד ירושלים, שנחקק בשנת 1980 , עיגן את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל . חוק היסוד השמיני נחקק בשנת 1984 , חוק יסוד : השפיטה, הגדיר את סמכויות בתי המשפט, הרשות השופטת והליכי בחירת שופטים . חוק היסוד התשיעי, שנחקק בשנת 1988 , הוא חוק יסוד : מבקר המדינה, המסדיר את תפקידיו, סמכויותיו וחובותיו של מבקר המדינה . בכהונתה של הכנסת ה- 12 , בשנת 1992 , נחקקו שני חוקי יסוד אשר לראשונה עסקו בזכויות יסוד של האדם, חוק יסוד : חופש העיסוק וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . חוק היסוד השנים-עשר חוקק בשנת 2014 , חוק יסוד : משאל עם, וקובע את הסדרים הנוגעים לוויתור על ריבונות בשטחים . חוק היסוד האחרון, שחוקק בשנת 2018 , הוא חוק יסוד : ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שקובע, בין השאר, כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כמו גם את סמליה, בירתה ושפתה . 3 . 1 סקירת השריונים הקיימים היום בחוקי היסוד הוראת שריון צורני ( או "נוקשות" ) פירושה כי נדרש רוב מסוים מקרב חברי הכנסת, הגבוה מרוב רגיל, לשם שינוי חוק או איזה מסעיפיו, והוראות שריון כאלו קיימות בחלק מחוקי היסוד בישראל 14 . המשמעות של שריון המחייב את רוב חברי הכנסת לשם שינוי הוראת החוק, היא חיזוקו של הסטטוס קוו והעקרונות של הפוליטיקה החוקתית . כלל זה קובע למעשה כי כל עוד לא הושג רוב של חברי הכנסת, ההסדר החוקתי הקודם נותר על כנו . עם זאת, בשיטת המשטר בישראל, בה הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, רוב של 61 חברי כנסת ישקף, למעט במקרים חריגים של ממשלת מיעוט, רוב קואליציוני רגיל . לאור זאת, ניתן לשנות בנקל גם את מרבית החוקים וסעיפי החוק המשוריינים, בוודאי ביחס להליכי תיקון חוקתיים הנהוגים בעולם . אכן, מחקרים מביעים על תיקונים תכופים של חוקי היסוד, בקצב העולה בשנים האחרונות, פעמים רבות, במועד סמוך לבחירות 15 . 7
|
המכון למחשבה ישראלית
|