סוגי מדדים

עמוד:14

14 | מצבה של ישראל - 2024 מדדים אובייקטיביים ( Objective indices ) – מושתתים על מדידה כמותית של תופעה . הם יכולים להיות מבוססים על אינדיקטור יחיד, או על שקלול של מספר אינדיקטורים יחד . מדדים סובייקטיביים ( Subjective indices ) – מבוססים על נתונים שהופקו מראיונות, סקרים ואמצעים דומים שמטרתם לברר עמדות של נשאלים . כדי לעקוף בעיות מובנות של נתונים מסוג זה, פותחו שיטות מדידה משוכללות, המשוות נתונים ממספר מקורות ויוצרות גם מדדי שגיאה . למרות זאת, מדדים אלה עדיין נחשבים מדויקים פחות מאשר מדדים אובייקטיביים, למעט במקרים שהתכונה הנמדדת היא עמדתם של הנשאלים . דוגמאות למדדים מסוג זה, המוזכרים בדוח, הן מדד האושר של האו"ם ומדד אמון הציבור בממשלה . מדדים מורכבים ( Composite indices ) – בנויים ממקבצים של מדדי משנה, שיכולים להיות אובייקטיביים או סובייקטיביים, שכל אחד מהם מקבל משקל שונה בחישוב . כך מתאפשרים מדידה ואפיון של תופעות מגוונות שמדד בדיד וצר אינו חובק אותן . מדדים אלה התפתחו כיוון שמדינות וארגונים בינלאומיים נדרשו לקבל החלטות על בסיס תכונות שעד אותה עת לא היתה דרך מקובלת למדידתם . מדד העוצמה הרכה המוזכר בדוח הוא דוגמא למדד מסוג זה . דירוגים ( Rankings ) – מכל מדד נגזר גם דירוג – רשימת המדינות או הארגונים הנמדדים, מסודרים בסדר יורד . במקרים רבים, כפי שנראה בהמשך, הופך הדירוג, המשקף את מצב המדינה או הארגון ביחס למקביליהם, לבעל חשיבות ציבורית ופוליטית גבוהה יותר מאשר המדד עצמו . כאשר בוחנים מדדי עוצמה צבאית של מדינות יריבות, למשל, ברור כי יותר מאשר הציונים הנומינליים של כל אחת מהן, ההשוואה ביניהן היא הרלבנטית והמעניינת . הדבר נכון גם בין ידידות ובעלות - ברית : זיהוי מדינות מובילות בתחום מסוים מאפשר למדינות אחרות ללמוד מהן . לבסוף, דירוג משקף לא רק מצב נקודתי של מדינה, אלא, באמצעות מעקב לאורך מספר שנים, גם את מגמת ההתקדמות שלה יחסית לשאר מדינות העולם, שגם מצבן הוא דינמי ודירוגן משתנה . בשל חשיבותם הרבה של דירוגים, דוח זה מציג עבור כל מדד את מיקומה של ישראל בדירוג העולמי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא