|
|
עמוד:12
12 | מצבה של ישראל - 2024 עוצמה – על אף הוויכוח התיאורטי בדבר הגדרתה של עוצמה, מרכיביה והדרכים למדידתה, יש הסכמה בדבר החשיבות שבמדידה שלה . לצורך דוח זה, עוצמה מייצגת את יכולתה של מדינה להשפיע על מדינות אחרות . השפעה זו יכולה להיות מושגת באמצעים של הפעלת כוח, או אז היא תיחשב ל"עוצמה קשה", ולחלופין יכולה להיות מושגת באמצעים לא כוחניים כמו שכנוע, יצירת שיתוף פעולה, רתימה ובניית הזדהות – ואז היא תיחשב ל"עוצמה רכה" . בעוד שעוצמה קשה נמדדת בראש ובראשונה ביכולות צבאיות פיזיות של מדינה, קיימים מדדים הכוללים בה גם אספקטים כלכליים, כיוון שאמצעי לחץ כלכלי הפכו כיום לערוץ פעולה מקובל בזירה הבינלאומית . עוצמה רכה, לעומת זאת, היא מושג שמאפשר טווח רחב יותר ומגוון יותר של מרכיבים, שעשויים לכלול אספקטים כמו תרבות וערכים פוליטיים ( 2008 Nye, ) , פילנתרופיה ( 2011 Rothman, ) ועוצמה פסיכולוגית ולגיטימציה ( 2003 Ferguson ) . עם זאת, על אף המאפיינים השונים של שני סוגי העוצמה, קיימים ביניהם יחסי גומלין המקשים לעיתים להבחין בין השפעותיהם . תחרותיות – תכונת התחרותיות, הדוחפת כלכלות ומדינות קדימה, יוחדה כמושג מפתח להבנת עוצמה כלכלית על - ידי הכלכלן מייקל פורטר, איש אוניברסיטת הרווארד . מתוך הכרה בחשיבות התכונה, הפורום הכלכלי העולמי ( World Economic Forum, WEF ) פיתח את מדד התחרותיות – Global Competitiveness Index GCI ( ) . מדדים נוספים בתחום הם מדד התחרותיות הבת - קיימא ( GSCI ) ומדד התחרותיות של המכון הבינלאומי לפיתוח ניהול ( International Institute for Management Development, IMD ) . בנוסף, פותחו גם מדדי תחרות ממוקדים יותר לתחומים ספציפיים, כמו טכנולוגיה או משאבי אנוש . חוסן חברתי וקידמה חברתית – תפיסת הקידמה החברתית כבעלת תפקיד כלכלי קודמה על - ידי כלכלנים זוכי פרס נובל כמו אנגוס דיטון, ג'וזף סטיגליץ ואמרטיה סן, לאחר שהבינו, כפי שניסח זאת מייקל פורטר, שצמיחה כלכלית לבדה אינה מספיקה כדי לקדם חברות ולשפר את איכות החיים של אזרחיהן . כדי לשקף תכונות בתחומי החברה, הרווחה, החינוך ועוד, פותחו מדדי שלוֹמוּת ( wellbeing ) המשמשים כיום כלים בידי ארגונים בינלאומיים, כמו הבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית
|
המכון למחשבה ישראלית
|