|
|
עמוד:14
14 תמצית מנהלים ביזור סמכויות בתחום הרווחה הסיבות לביצוע רפורמת ביזור נעות בין זיהוי בעיה אקוטית מורכבת שהממשלה מנסה 2 לפתור והיא דורשת ממשקים רבים ( כמו תעסוקת צעירים, שילוב אנשים עם מוגבלות וכך הלאה ) ; לבין זיהוי כשל מבני בתוך המערכת השלטונית ( לדוגמא פרגמנטציה בתהליך קבלת ההחלטות בין המשרדים, מיקוד בחירום לעומת מניעה, ניצול לא יעיל של משאבים ועוד ) , אשר מייצרים איכות שירות נמוכה לתושב או אי - שוויון מרחבי באספקת השירותים . על כן, מטרת הביזור לתת לשטח יכולת של אינטגרציה באספקת שירותים מול התושבים . כל הרפורמות בוצעו באופן הדרגתי לאורך שנים וכללו חקיקה רחבה ותיקוני חקיקה . חלקן 3 כללו גם תיקוני תקציב . במקרים בהם לא נוצרה הלימה בין הרגולציה לתקציב עלו קשיים מצד הרשויות ליישם את הרפורמה ולרוב לא הושגו היעדים . ניכר כי הרפורמות המוצלחות בוצעו מתוך הסכמה , בתהליך משתף של האזורים או 4 הרשויות המקומיות . תהליך משתף כלל דיונים רחבים וגם מנגנוני תיאום ויישום - למשל היעזרות בצוותי מומחים, בניית יכולות ברשויות, הקמת ועדות איכות, הקמת ועדות ציבוריות וכך הלאה . חלק מהרפורמות קבעו עקרונות לחלוקת הסמכויות בין רמות השלטון כאשר העקרון 5 הקובע הוא עד כמה נדרש להיות קרוב לתושב ולבנות עבורו חליפת שירותים אישית . במקרים אלו הסמכויות עברו לרשויות . ניכר כי תהליכי הערכת שטח מעצבים סייעו מאוד במשוב ותיקון . היכן שהשטח לא הצליח 6 לעמוד במשימה, הרגולציה שונתה . עקרון הניטור, המעקב והערכת התוכניות יושם בחלק מהרפורמות אולם לא עלה מתהליך הלמידה שאפקטיביות התוכניות עלתה כתוצאה מיישום תהליכי מחקר . נושא קריטי הוא התמודדות עם הסיכון לירידה באיכות השירותים הניתנים לתושבים . 7 מדינות אשר התקינו סטנדרטים לאומיים והקימו מנגנוני בקרת איכות הצליחו יותר בהעמדת שירות מיטיב לתושב . לעומת זאת, מדינות אשר יצרו רפורמות ללא בקרת איכות וסטנדרטים למעשה העבירו את ההתמודדות לרשויות . הרשויות נקטו באחת משתי האסטרטגיות : ( 1 ) הקשחת / הרמת תנאי הסף לזכאות, כדי שבפועל פחות תושבים יהיו זכאים והרשות תוכל לספק את השירות ( צמצום מספר הזכאים לשירות ) ; ( 2 ) הורדת רמת השירות או איכות השירות לכלל הפונים .
|
המכון למחשבה ישראלית
|