|
|
עמוד:13
אורות | 15 : ביאליק 13 "זמרי ספרי צפורי יקירי מארץ רחקים נפלאות הגם שם בארץ החמה היפה תרבינה הרעות התלאות ? " 2 בעודו לומד בישיבת וולוז'ין, החל חיים נחמן ביאליק לכתוב שירה . לחברו יוסף ביטלמן, שנותר בעיר הולדתו ז'יטומיר, שלח גרסה של אחד משיריו הראשונים, "אל הציפור" . ביטלמן שמר את המכתב ובו השיר, וברבות הימים העביר אותו לארכיון ביאליק . ביאליק הגיע לישיבת וולוז'ין ב - 1890 לא מתוך תשוקה, אלא כפשרה . ביאליק הצעיר חלם ללמוד בברלין, בסמינר המודרני של הרב הילדסהיימר, שם שילבו לימודי קודש עם ספרות כללית ושפות זרות . בפועל מצא את עצמו בישיבה, שאמנם היתה ספינת הדגל של הישיבות הליטאיות, אך התמקדו בה בלימוד גמרא יומם ולילה . האכזבה הובילה את ביאליק לעזוב את הישיבה בחשאי, מבלי שהודיע לרבנים ולסבו הקפדן, אלא רק לקומץ חברים . הוא עבר לאודסה, עיר התרבות היהודית - עברית המתחדשת . בחצי השנה הראשונה לשהייתו שם, ללא מכרים או סיוע, אפשר היה להגדיר אותו "נער בסיכון" – בחור יתום וביישן, שישן במרתפים והתקיים מלחם וענבים . השיר "אל הציפור" הופיע ב"מחברת וולוז'ין", איתה הסתובב ביאליק באודסה – את חוטיה תפר בעצמו . בשלב מסוים הצליח המשורר הצעיר לתת את המחברת לליליינבלום, וזה התרשם והפנה אותו לאחד העם . עבור ביאליק, אחד העם היה אליל נעורים . הוא מספר שיום שבו קרא מאמר של אחד העם נחשב בעיניו ליום טוב . אחד העם, שהיה אדם מסוגר ויבש, עלעל במחברת והפנה את המשורר הצעיר ליהושע חנא רבניצקי, עורך "הפרדס", הבטאון היוקרתי של סופרי אודסה . הגיליון של "הפרדס" ירד כבר לדפוס, אולם רבניצקי הסכים להסתכל במחברת . מרבית השירים היו בוסריים, אך מביניהם בלט "אל הציפור" . רבניצקי הבטיח לביאליק ששירו יודפס, אך רק ב - ,1892 אחרי הרבה גרסאות ושינויים, ובהם השמטה של 48 שורות, השיר נדפס והחל לעורר הדים . עידן חדש נפתח בשירה העברית . שנתיים יעברו לפני שיודפס השיר הבא של ביאליק, ובינתיים רבניצקי 2 מילות הבית השני בגרסה המוכרת, המאוחרת יותר, הן : זַמְְּרִי, סַפֵֶּרִי, צִפֶּוֹרִי הַיְקָרָה, / מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִִּים נִפְלָאוֹת, / הֲגַם שָָׁם בֶָּאָרֶץ הַחַמְָּה, הַיָּפָה, / תִַּרְבֶֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְַּלָאוֹת ?
|
אורות הכרך
|