|
|
עמוד:9
• 9 • נועה שקרג'י * כְּבָר שָׁלשׁ שָׁנִים אַתָּה חוֹמֵק עוֹבֵר עִם שַׁחַר מַשְׁאִיר לִי לְהָשִׁיב עַל הָאָנָה בַּחשֶׁךְחוֹזֵר, בְּעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת לְהָאִיר לָנוּ אֶת נְתִיב הַלַּיְלָה לַיְלָה לַיְלָה הוֹלְכִים וְשָׁוִים אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת פְּרַקְדָּן נַוָּדִית עַתִּיקָה עַל שְׂפַת נָהָר בְּבִגְדֵי מַסָּע וְסֵפֶר עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וּמְחַכָּה לְסִירָה בְּאוֹר רִאשׁוֹן אַתָּה מַשְׁאִיר אוֹתִי מְתוּחָה עַד הַשִּׁיר רְטֻבָּה לִקְרֹעַ דֶּרֶךְ אֶל הָאֲדָמָה וְהַיָּמִים מְכֻסִּים וְנָחִים וּבַיַּבָּשָׁה מַבָּטְךָ מַתְרֶה לֹא לַחֲצוֹת וְאִם אַתָּה שׁוֹכֵחַ אֵיזוֹ פִּנָּה מוּצֶפֶת חֹם אֲנִי מִתְקַפֶּלֶת סְבִיבָהּ שְׂבֵעָה אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהַגִּיעַ אֶל הַשָּׂפָה גְּמוּרָה שֶׁאֶהְיֶה כְּבֵדָה מַסְפִּיק, שֶׁאֶרְאֶה אֶת כֻּלְּךָ לֹא רַק אוֹר, עֵינַיִם, לֶסֶת, מִשְׁבְּצוֹת שֶׁאוּכַל לְהִשָּׁאֵר יוֹתֵר שֶׁתֻּשְׁלָם הַהֲפִיכָה .
|
מקום לשירה
|