|
|
עמוד:4
• 4 • כלומר, זו לא הפעם הראשונה שמתחוללת מהפכה ניו-אייג'ית במרחב שלנו . חוקרים טוענים שלפני כ- 2000 שנים ארץ ישראל הייתה מרחב וזמן ניו-אייג'ים משמעותיים . המפגש בין כִּתות יהודיות לפגניזם הביא, בין השאר, ליצירת הנצרות והשפיע באופן דרמטי על היהדות . כאמור, בימינו ישראל היא שוב צומת של תסיסה רוחנית יהודית ואוניברסלית . מבשריה היהודיים האירופיים חוללו דיאלקטיקות ניו-אייג'יות בין ניהיליזם מיסטי אותנטי לשרלטנות כבר לפני כ- 300 שנים, למשל, הפרנקיסטים והברסלבים . הם הכינו את התודעה היהודית-ישראלית להיות מושפעת מדתות הודו, סין ויפן, מתורות אזוטריות ומהתרבות הפופולרית ( למשל, להקת החיפושיות ) . הד להתפתחות הניו-אייג'יזם היהודי וממילא להגדרה הרחבה של הרוחני נמצא בשירה העברית המודרנית . לדוגמה, דיאלוגים עם פגניזם ( שאול טשרניחובסקי, הכנענים ) , נצרות ( פנחס שדה ) , זֶן ( מרדכי גלדמן, ישראל אלירז ) , סוּפִיוּת ( בני שבילי ) , פסיכדליה ( דוד אבידן, יונה וולך, חדוה הרכבי, גבריאלה אלישע ) , אסטרולוגיה ( מואיז בן הראש, אמירה הס ) , תורות אחדות קוסמיות ואזוטריות ( רנה שני, רחל חלפי, אגי משעול, אדמיאל קוסמן ) ועוד . כלומר, השיח הרוחני בשירה שוקק רעננות, מנוסח מחדש בהתאמה לרוח הזמן ומשקף ריבוי, פלורליזם, אקספרמנטליוּת, אי-ודאות וחיפוש . לכן אין זה מפתיע שהקול הקורא לגיליון הֵניב בשבועיים יבול רב של כ- 1,000 טקסטים מאת כ- 160 יוצרים, שמהם נבחרו 44 יוצרים — 43 יצירות שירה וטקסט ממוארי אחד העוסק במות המשורר רבינדרנת טאגור ( אלכס ארונסון ) . רוב השיח הרוחני כאן הוא יהודי, אולם הוא משופע במוטיבים אוניברסליים . לדוגמה, איחוד מיסטי ארוטי ( חיה אסתר, לורן מילק והח"מ ) ; התגלות ( רות אשור, נועה שקרג'י ) ; סינתזה בין מיסטיקות ( עזרא לוי ) ; רוחניות ביומיום ( מיה טבת דיין ) ; חוויה לשונית וספרותית ( סיגלית בנאי, נמרוד ברקו ) ; חניכה ( דיתי רונן ) ; יוגה ( כרמית רוזן ) ; בודהיזם ( גֶ'נג גְ'וֵוה, דֶה יִינג, רוני סומק ) ; טבע ( צוריאל אסף, סיון הר שפי, חוה
|
מקום לשירה
|