|
|
עמוד:13
• 13 • על פי החוקה הַנָּשִׂיא הִנּוֹ הַנָּשִׂיא מְנַהֵל הַנָּשִׂיא מְתַקֵּן הַנָּשִׂיא מַנְהִיג הַנָּשִׂיא זְכוּתוֹלְהַשְׁהוֹת הַנָּשִׂיא נִבְחָר הַנָּשִׂיא מְפַרְסֵם הַנָּשִׂיא רַשַּׁאי הַנָּשִׂיא יָכוֹל לְהִבָּחֵר הַנָּשִׂיא יָכוֹל לְנַצֵּל הַנָּשִׂיא יָכוֹל לְהַעֲבִיר הַנָּשִׂיא מַעֲנִיק פְּרָסִים הַנָּשִׂיא מְמַנֶּה הַנָּשִׂיא אֵינוֹיָכוֹל לְאַיֵּשׁ הַנָּשִׂיא מְסַפֵּק הַנָּשִׂיא מַחֲזִיק הַנָּשִׂיא עוֹשֶׂה פֻּמְבִּי הַנָּשִׂיא פּוֹנֶה הַנָּשִׂיא קוֹבֵעַ הַנָּשִׂיא מְשַׁחְרֵר [ . . . ] מסגרת הזמן שמצוינת בכותרת הגיליון ( 1970 - 2020 ) היא סמלית בלבד, ומטרתה ליצור חיץ סימבולי בין משוררי שנות ה- 60 , לבין אנשי המחתרת שפעלו גם הם בתקופה הזאת, אך לא השתייכו לזרם המרכזי מסיבה זו או אחרת . הכוונה אפוא, אינה לכך וכך שירים מסוּלתים, או כך וכך משוררים יחידי סגולה — אלא למתן דמות דיוקנו של דור, כמאמר עורכי שירת רוסיה . אך לא דיוקן מוסרי אלא דיוקן אסתטי, לאמור, הצגת מגוון האפשרויות הפואטיות שהוליד המיקרוקוסמוס האסתטי-פוליטי הרוסי בחמישים השנים האחרונות . מובן שאין להתעלם מהעובדה שלטעמי היה תפקיד מרכזי בבחירת המשוררים והשירים מתוך השפע הגדול שבו התברכה הספרות הרוסית בעשורים
|
מקום לשירה
|