|
|
עמוד:12
• 12 • אנשי המינימליזם היו קרובים ברוחם לקונספטואליזם בהתמקדותם בשפה ובאפשרויותיה, אבל להבדיל מהקונספטואליסטים, לא התכוונו לאפיין אותה כדי לבקרה, אלא לאתר איזו מהות פואטית במילים ובביטויים השגורים והרגילים ביותר שנשחקו כמעט לחלוטין בשל השימוש היומיומי, כמו למשל בשיר של אָלֶכְּסַנְדֶר יֶרְיוֹמֶנְקוֹ [ צוהריים יוקדים ] : * * * צָהֳרַיִם יוֹקְדִים . בַּקְבּוּק יַיִן גֻּנַּב מֵהַסּוּפֶּר . זרמים נוספים שהתפתחו לפני נפילת מסך הברזל וראויים לאזכור הם הזרם האירוניסטי ( טִימוּר קִיבִּירוֹב, אִיגוֹר אִירְטַנְיֶב ) והזרם הקלאסיציסטי שאנשיו דגלו בפיתוח המסורת הסימבוליסטית עם נטייה לאקזיסטנציאליזם ( סֶרְגֵי גַנְדְלֶבְסְקִי ובאחיט קנז'ייב ) . הרשימה החלקית הזו לא מעבירה אמנם את מלוא המגוון הפואטי של התקופה, מה גם שמשוררים רבים התנסו בפרקטיקות מגוונות ולאו דווקא התמקדו בפיתוחו של סגנון מסוים, אבל היא מאפשרת לאפיין, גם אם באופן הכללי ביותר, את מערכת הקואורדינטות הפואטיות שבתוכה פעלה השירה הרוסית בתקופה הסובייטית שאחרי מלחמת המולדת הגדולה . בנוסף למשוררים הבלתי רשמיים הללו, שרבים מהם המשיכו לעבוד גם אחרי נפילת מסך הברזל, כוללת האסופה משוררים אחדים שהחלו לפעול כבר אחרי התפרקות ברית המועצות ושבשיריהם אפשר לראות, לצד ההשפעות המודרניסטיות הרוסיות, סממנים מובהקים של השפעות מודרניסטיות ( אימג'יסטיות ) ופוסט- מודרניסטיות ( פופ, ביט ושירת השפה ) מערביות . פּוֹלִינָה בַּרְסְקוֹבָה ומָרִיָּה גָאלִינָה למשל, הן הממשיכות המובהקות ביותר של המודרניזם הרוסי הקלאסי, שהשירה המערבית השפיעה מאוד על כתיבתן — שימוש תכוף של גאלינה במבנה פרוזאי, ואלוזיות מרובות ופתיחות לחרוז חופשי אצל ברסקובה . אצל משוררים צעירים יותר, כמו פָּאבֶל אַרְסֶנְיֶב, אפילו הקונספטואליזם נוטה יותר מערבה, לכיוונים הביטניקי והאקטיביסטי, מאשר לכיוון המוסקבאי, כלומר, לסגנון הקונספטואלי של לב רובינשטיין שנזכר לעיל :
|
מקום לשירה
|