|
|
עמוד:8
• 8 • אוֹסִיפּמַנְדֶלְשְׁטַם ונִיקוֹלַאי גוּמִילְיוֹב . בשירה הבלתי רשמית אפוא, כל אלה התערבבו והתגבשו לקורפוס פואטי מיוחד במינו, במנותק מההתפתחות הפואטית במערב . כך נבראו במסגרת השירה הבלתי רשמית זרמים משפיעים, ומיוחדים לאווירה הסובייטית הן במובן החברתי-פוליטי, והן במובן הפואטי של הישענות על המסד הפושקיני והמודרניסטי — מוסיקליות, צלילות לשונית, קוהרנטיות סיפורית ונימה שנעה בחופשיות בין רצינות תהומית לבין הומור, סרקזם וגרוטסקה . אחד הזרמים האלה היה הקונספטואליזם . עיקר תשומת הלב של הקונספטואליסטים הופנתה לשאלת מהותה של לשון הדיבור של האזרח הסובייטי — צורת המחשבה שעומדת בבסיסה, מרכיביה, והאפשרות לומר באמצעותה דבר-מה בעל ערך על המציאות . וְסֵווֹלוֹד נֶקְרָסוֹב, ששירו "גם אצלי ענייני חלל" פותח את האנתולוגיה, נחשב לקונספטואליסט הראשון, שבהשפעת הקונקרטיזם ( רישום בלתי מתערב לכאורה של אובייקטים, פעולות קונקרטיות ופיגורות לשוניות ) , פיתח שפה קונספטואליסטית ייחודית ופורצת דרך . נקרסוב היה חבר בקבוצת לִיאָנוֹזוֹבו — קבוצת יוצרים פוסט-אוונגרדיסטים, משוררים וציירים, שפעלה במוסקבה החל מסוף שנות ה- 50 ועד אמצע שנות ה- 70 של המאה ה- 20 ( הקבוצה נקראה על שם תחנת הרכבת הסמוכה לשכונת הצריפים שהייתה למרכז פעילותם ) . בבסיס השיר הקונספטואליסטי עומדים הכללים הקשיחים שמגדירים את הרעיון המנחה : * * * חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף חֹרֶף וְאָבִיב
|
מקום לשירה
|