|
|
עמוד:14
14 | גישור כאומנות לחימה קרה לפחות פעם בשנה אירוע של הורה שרצח את ילדיו כדי לפגוע בהורה השני בעקבות מאבקים משפטיים . אלו היו מעשי זוועה שגרמו לתדהמה אדירה . אנשים לא הבינו איך יכול להיות שהורה רוצח את ילדיו . אבל אני, שראיתי בכל יום את האלימות שהשיטה המשפטית גורמת, לא הייתי מופתע . כל אדם שעיניו בראשו, שהסתכל בעיניים פקוחות על התהליך המשפטי בענייני משפחה, הבין מהר מאוד שהשיטה הזו אינה מתאימה למשפחות במשבר . יתרה מכך : שהשיטה הזו גורמת לנזקים אדירים שלעיתים הם בלתי הפיכים . לי היה ברור שאם הגישור לא יהפוך להיות הדרך העיקרית שבה אנשים מתגרשים, האלימות תמשיך, וזה דרבן אותי עוד יותר להיכנס לתחום הגירושים ולהתמחות בו . גם הסיפור המשפחתי האישי שלי ( אני דור רביעי להורים גרושים וכל דודותיי גרושות גם הן ) גרם לי להתחייב לתחום הגירושים ולעשות ככל שבידי כדי למנוע ממשפחות, ובעיקר מהילדים, את הסבל שנוצר כשמתגרשים לא טוב . התחלתי לכתוב מאמרים ומדריכים ולפרסם את שירותיי בכל הארץ . די מהר התחילו להגיע פניות מאנשים שרוצים להתגרש, ורוצים לעשות זאת בטוב ובשיתוף פעולה, אך לא מצאו מגשר מקצועי קרוב לביתם . במשך כחמש שנים, נסעתי לכל מקום בארץ שבו הצלחתי לקבוע פגישת היכרות וגישור, מבאר שבע ועד כרמיאל, בכל יום נסעתי בין המשרדים שפתחתי ופגשתי זוגות במשבר זוגי . בהתחלה עשיתי טעויות רבות שמהן למדתי המון . הטעויות האלה אפשרו לי לשכלל את שיטת העבודה שלי, לצבור ניסיון מעשי, לעזור לאלפי זוגות להתגרש בשלום ולעשות לעצמי שם . במהלך התקופה הזאת התקבל בישראל החוק ליישוב סכסוכים במשפחה, שמונע מאנשים שרוצים להתגרש לפתוח במלחמה משפטית, לפני שהצדדים קיבלו מידע מעובדת סוציאלית ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט, על כך שיש דרכים נוספות להתגרש מלבד מלחמה משפטית . השלב הבא מבחינתי היה כתיבת הספר "להתגרש בשלום", שבו הסברתי מה זה בכלל גישור גירושים ולמה זאת הדרך הטובה ביותר להתגרש, ולאחריו הספר "שותפות חדשה" שהיה מדריך אישי
|
|