|
|
עמוד:13
פתח חבר | 13 שנבנה בארבעים השנים הבאות, להערכת מצבם הנפשי, החברתי והגופני של נפגעי הלם הקרב . ביצוע מחקר מקיף כזה, הראשון מסוגו בצה"ל וללא כל תקדים בעולם, התאפשר במידה רבה בזכותו של רמ"ח ברה"נ ( ראש מחלקת בריאות הנפש ) בעת ההיא, אל"ם ד"ר רון לוי, קצין מנוסה ששירת שנים רבות בצבא והיה לא רק בעל מעוף, אלא גם אדם שיודע להפעיל את המערכת . בעזרתו של רון לוי זימנו לראשונה את כל נפגעי תגובות הקרב וקבוצה דומה של לוחמים שלא קרסו נפשית לבסיס של חר"פ ( חיל רפואה ) בתל השומר . החיילים רואיינו על ידי קב"נים מנוסים וגם מילאו שאלונים מובנים . הגל הראשון של הראיונות התבצע בקיץ 1983 , שנה לאחר המלחמה . חזרנו לחיילים אלה שנתיים ושלוש אחרי המלחמה . הגל השלישי נערך עשרים שנה לאחר המלחמה כשסא"ל רמי שקלאר, בעבר רע"ן קב"נים ( ראש ענף קציני בריאות הנפש ) , כתב את עבודת הדוקטורט שלו . לבסוף, הגל האחרון נערך ארבעים שנה לאחר המלחמה כאשר ד"ר אלה לויט כתבה את עבודת הדוקטורט שלה . הנתונים, שחלקם מוצגים בספר זה, זורים אור על התופעה שהיא תוצאה בלתי נמנעת של מלחמה אך הוכחשה במשך שנים, ומצביעים על הצלקת העמוקה שהיא מותירה בנפשות הנפגעים, בקרוביהם ובחברה הישראלית כולה . ה- 7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו, חשפו את לוחמי צה"ל ללחימה ארוכה וקשה משידענו בעבר . גם אזרחי ישראל חוו טראומות קשות . רק בשוך הקרבות נדע לאשורו את היקף המחיר הנפשי . ספר זה מבקש לזרות אור על ההשפעות הנפשיות המחרידות של מלחמה וכיצד מתמודדים איתן . לספר ארבעה שערים . הראשון מתאר שתי תופעות נבדלות אך קשורות : האחד הוא תהליך הקריסה הנפשית בשדה הקרב המוכר בציבור כהלם קרב . האחר, פציעה מוסרית, שנובעת מכך שחיילים אמורים לפעול בשדה הקרב בדרכים שבעת רגיעה הן פסולות ואסורות, כמו הרג האויב ופציעתו .
|
|