|
|
עמוד:13
התינוק, ההורה והמטפל 13 במקביל להבנתה את הדינמיקה בין השלושה, נטע שמה לב לקשר הנוצר בינה לבין ההורים ; היא קשובה לרגשות ולמחשבות שמתעוררים בה כמטפלת וכאדם, ומשתפת את הקוראים בהם . נטע עוסקת במפגש בין המילולי והלא-מילולי, בתרגום שפת הגוף של הפעוט להורים . בכל טיפול, אך כנראה בטיפול משולב הורה תינוק במיוחד, קיים מפגש בין המילולי והלא-מילולי ; קיים מעבר בין שפות . המטפלת, "המדברת את שתי השפות", מתרגמת להורים את השפה הלא-מילולית של הילד ומבטאת במילים את ההשלכות של הוריו . העבודה שלי עם נטע כעורכת מדעית של הספר הייתה מעשירה ומהנה, ולוותה במפגשים רבים ובשיחות מרתקות ומעמיקות על הקליניקה אך גם עלינו, על החברה שבה אנחנו חיים, על זהות, על אימהות, על הורות ועל סבתאות . כל זאת כשברקע התקופה הקשה בתולדות המדינה, כשהמהפכה המשטרית לא עוצרת ואסון ה- 7 באוקטובר והמלחמה שינו את מציאות חיינו . הפגישות בינינו היו תומכות ומעוררות מחשבה . נטע חותמת את הספר במילים : "הבנתי שהאם, גם אם אינה מתפקדת במיטבה, היא זו המכירה הכי טוב את תינוקה ; אם אדע איך להתבונן בה ובתינוקה, היא תוביל אותי, תלמד אותי להכיר אותה ואת תינוקה . רק אז אוכל באמת לסייע לה" . אני חושבת שזה מסכם בצורה מושלמת את עמדתה הטיפולית והאנושית .
|
|