|
|
עמוד:9
הפרדוקס הפסיכואנליטי 9 והיסטוריה . מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . ספרה של רוני כרמלי, הפרדוקס הפסיכואנליטי - על העמדה הפילוסופית של ויניקוט ולאקאן , הוא חיבור פורץ דרך המפגיש בין שניים מההוגים המרכזיים של הפסיכואנליזה המודרנית ומציע קריאה פילוסופית מעמיקה במושגים ובפרדוקסים שמעצבים את מחשבתם . הספר בוחן כיצד ויניקוט - מייסד תיאוריית יחסי האובייקט, ולאקאן - ממשיך דרכו הרדיקלי של פרויד, מתמודדים כל אחד בדרכו עם המתח שבין האוניברסלי לתרבותי, בין הסובייקטיבי למבני ובין האפשרות להבנה עצמית לבין מגבלות השפה והתרבות . ייחודיותו של הספר נעוצה ביכולתו להאיר את הממד הפרדוקסלי והדינמי של החשיבה הפסיכואנליטית : כרמלי מראה כיצד אצל ויניקוט, מושגים כמו "מרחב פוטנציאלי" או "עצמי אמיתי" מתקיימים תמיד על קו התפר שבין נפרדות לחיבור, בין משחק למציאות, וכך חושפים את המורכבות של התהוות הסובייקט . במקביל, הקריאה בלאקאן חושפת כיצד מושגים כמו "האחר הגדול", "הממשי" ו"הלא-מודע" הם תוצרים של הקשר תרבותי, היסטורי ולשוני מסוים מאוד - כפי שמדגישה כרמלי, בעקבות לאקאן עצמו, הפסיכואנליזה מתארת בראש ובראשונה את מבנה הנפש המערבית, על כל הפרדוקסים והמתחים שבה . הספר פורס בפני הקורא מסע אינטלקטואלי עשיר שמפגיש בין עיון תיאורטי-פילוסופי לבין דיון קליני חי ורגיש . כרמלי בוחנת את האופן שבו ויניקוט ולאקאן מתמודדים עם שאלות של זהות, שפה, טראומה ויחסי כוח ומדגישה את הפוטנציאל המשחרר הגלום
|
|