|
|
עמוד:13
13 פרוטגורס מאהבו של פאוסניאס ( Pausanias ) , נער צעיר בשם אגתון ( Agathon ) , מי שעתיד להיות משורר חשוב ( שיצירותיו לא שרדו אך הוא מוכר לנו בעיקר כמארח בדיאלוג המשתה ) . הוא הדמות היחידה שצפון לה עתיד גדול ומזהיר ; לדמויות האחרות צפוי עתיד קשה ומר, המשתלב באופנים שונים עם שקיעתה הכללית של אתונה : כרמידס ( Charmides ) וקריטיאס ( Critias ) עתידים להימנות מאוחר יותר בין שלושים הטירנים שהשתלטו על אתונה לקראת סיום המלחמה ; אנדרון ( Andron ) בן אנדרוטיון עתיד ליטול חלק במהפכת ארבע מאות הטירנים בעיצומה של המלחמה ; זמן לא רב אחרי קיום הדיאלוג עתידים פראלוס ( Paralus ) וקסנתיפוס ( Xantippus ) , שני בניו של פריקלס, למות יחד עם אביהם בעקבות מגפת הדבר שתפקוד את אתונה בשנה הראשונה של המלחמה ; וראש לכולם - אלקיביאדס, הנער הכריזמטי והיהיר, שעתיד לבגוד באתונה בנסיבות הקיצוניות ביותר שניתן להעלות על הדעת . ומן הצד השני - הסופיסטים ותלמידיהם, המתגלים כאן כסטודנטים תאבי דעת, עתידים לגדל דור חדש של סופיסטים, פוליטיקאים, דמגוגים ונואמים פרגמטיים, ציניים וחסרי לב, שאותם יציג אפלטון בדיאלוגים אחרים, ביניהם קליקלס ( Callicles ) מ גורגיאס ותראסימאכוס ( Thrasymachus ) מ פוליטיאה א' ; וכן ישנו הצל שמעיב על כל הדיאלוגים האפלטוניים - גורלו של סוקרטס, הזוכה כאן
|
|