הקדמה: מה בספר?

עמוד:6

במדגם קטן מדי מכדי לנסות לקבל תשובות סטטיסטיות בדרכי המחקר המקובלות במדעי ההתנהגות . אין זה אומר שלא שילבנו פה ושם גם שאלונים לבחינת שאלות משנה מסוימות, אלא שמראש לא הנחנו שנוכל לגזור מהם תשובות לשאלה שהעסיקה אותנו . פרופ' דון שון, מאוניברסיטת . 1 / 1 . 1\בבוםטון, הדריך אותנו במרבית שלבי המחקר, בבחירת מתודולוגיה אלטרנטיבית שתתאים לסוג זה של מחקר . בעיקרה נשענת מתודולוגיה זאת על הצגת השערות, או הגדרות, בחינתן על­ידי ראיונות בשדה תוך מיפוי השונות בין התשובות, ללא יומרה של בחינה כמותית של שונות זאת . מן המיפוי של השונות ניתן לגזור תסריטים שמתארים את הקשרים בין משתנים שונים . מתםריטים אלו אפשר לנסות ולנבא איך אירוע עתידי יטופל בכל אחד מן התסריטים . במידה והמיפוי תקף ­ הראיונות הבאים יאוששו ניבוי זה . במידה ואישוש כזה לא נמצא, יש מקום להגדרה מחדש של השונות, כך שניתן יהיה לתאר את התסריטים בצורה שונה, לגזור מהם ניכויים, לתקוף אותם וחוזר­חלילה . מתודולוגיה כזאת נשענת בעיקרה על הגדרה מחדש של המשתנים או הבעיות, וזה למעשה תהליך אין סופי . השער השלישי נחתם בהשלכות שיש לגישה מחקרית זאת על תחום ההתערבות . השער הרביעי, הסוגר את סיפור המעשה המורכב שלנו, מביא את עיקרי הדברים של החוקרים המתדיינים ביד טבנקין ) בכנס של קיץ 1986 ( , כאשר הם מנסים להשיב על שתי שאלות עיקריות : מה יכול הקיבוץ ללמוד בניסיונו להתמודד עם שאלות הגודל, מארגונים אחרים המתמודדים עם שאלות דומות ? ומה ניתן ללמוד מניסיונו של הקיבוץ שעשוי להיות ישים לארגונים אחרים ? בספר זה השתדלנו במיוחד להימנע משימוש במונחים מקצועיים, ולהגיש לקורא חומר קריא, ושווה לכל נפש . חשוב לנו, ואנו מקווים שהצלחנו בכך, שחברי קיבוץ רבים ככל האפשר יוכלו לקרוא את הדברים ולהתמצא בהם . הרוצה להעמיק בדברים מעבר לכתב­יד זה חייב ללמוד את השפה המקצועית, כי בה כתובים מרבית כתבי­היד אליהם התייחסנו ואותם ציטטנו . למעשה מסכם המחקר גישה מערכתית שלמדנו ופיתחנו במהלך שנים אלו . עם הזמן למדנו להוקירה, ואולי גם לשפר את המיומנות שלנו בה . מבחינה זאת נתונה תודתנו לפרופ' שון, שהקדיש לנו זמן רב, הרבה מעבר למה שנתבקש על­פי התחייבותו הפורמלית . אנחנו גם אסירי תודה לאנשי יד טבנקין, במיוחד לאהרון ידלין, אלי אברהמי, אברהם קלוסקי, הלל לויתן, נאוה, רונית וליאורה, שעזרו ואפשרו לנו לעבוד, גם כאשר התקשינו להסביר במה בדיוק אנו עוסקים . יד טבנקין נתגלה עבורנו כ"בית" טוב לעריכת סוג זה של מחקר, כולל הכנס בקיץ 1986 . כמו כן אנו חייבים תודה'למלדה ושרה חי­עם, שערכו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא