|
|
עמוד:9
בתקופת הביניים תיתכן התנגשות דמים בין היהודים והערבים, ולשם כך צריך להכין גם כוחות בלתיםדירים . ברור אם כן, כי מדינאי מנוסה כדוד בןגוריון לא היה מוכן "להניח את כל הביצים בסל אחד" . יש גם לזכור כי תנאי הצנזורה הבריטית החמורה מזה, והמגבלות הפנימיות של כל דיון הקשור בקיום היחידות הבלתיחוקיות של ההגנה מזה מנעו, במידה רבה, דיון וויכוח ציבוריים בנושא . בכל זאת היה עצם קיומו של הוויכוח ידוע היטב ביישוב . הציבור גם ידע כי קיומן של היחידות החשובות ביותר של ההגנה, יחידות הפלמ"ח, התאפשר רק הודות לסיוע הפעיל של ההתיישבות העובדת, סיוע שהושג ביוזמתו של הקיבוץ המאוחד . מותר איפוא להניח, כי המציאות הצבאית של מלחמת תש"ח, ובמיוחד המהפך הדרמטי שחל במצב הצבאי בארץ בין נקודת השפל של ראשית חודש מרס לבין ההצלחות המרשימות של אפריל ותחילת מאי, הזכירה לרבים את המחלוקת שנתקיימה בתקופת מלחמת העולם השניה . הוויכוח אמנם לא פרץ החוצה, שכן חברה הנאבקת על עצם קיומה ועל זכותה לעתיד, אינה מתפנית להתדיינות על העבר הקרוב . כמו כן, לא היה ספק בכך שבךגוריון, אשר נחשב בעבר כאחד מראשי התומכים בגיוס לצבא הבריטי והחזיק ממאי 1947 כלומר כמחצית השנה לפני שהחלו ההתנגשויות בין היהודים והערבים את תיק הביטחון בידו, היה אחראי במידה רבה למעבר כוחות ההגנה ממיגננה להתקפה בסוף מרס . בןגוריון היה זה שיזם את מיבצע נחשון, למשל, מיבצע שהיה ראשון למיבצעים שנערכו תוך ריכוז כוחות למשימה צבאית מתמשכת, ופעולה צבאית ראשונה שבה נכבשו והוחזקו שטחי אויב שבצידי הכביש, כדי להבטיח אית קיום התחבורה ) אז נודע ברבים, לראשונה, המושג "משלט" ( . אין ספק כי חרף המחלוקות, שאך טבעי היה שיפרצו בין אנשים בעלי רקע שונה, נהנה בןגוריון מראשית מלחמת העצמאות מיוקרה ומאמון רב מצד כל הפיקוד, ללא הבדל השקפת עולם, מפלגה או עבר בטחוני . אמון זה לא פג גם כאשר צעדים שונים שבהם נקט, בתוקף תפקידו כשר הביטחון במדינה שאך זה עתה נולדה, לא ישרו בעיני מרבית המפקדים הבכירים . 3 כדי להבין את היחסים האמביוואלנטיים ששררו אז בין רבים ממפקדי הצבא הצעיר, בעיקר אלה שלא שירתו בצבא הבריטי, לבין שר הביטחון, יש לזכור כי מצד אחד נחשב בןגוריון, ובצדק רב, ליוזם והמתכנן הראשי של הצעדים שהביאו להכרזת המדינה, בהתאם להחלטת האומות המאוחדות, אך מצד שני היה עיסוקו בבעיות ביטחון בן חודשים ספורים בלבד . בעת שקיבל את תיק הביטחון לידיו, השמיע בןגוריון ביקורת נוקבת על מצב כוחות המגן וחימושם, ביקורת שבוודאי לא נעלמה מן המפקדים, גם אם לא הושמעה בפניהם במלוא היקפה . למולה עמדה ביקורת נגדית מטעם פיקוד ההגנה על מיעוט האמצעים ותשומת הלב שהקדישה הנהלת הסוכנות היהודית במשך השנים הארוכות של מלחמת העולם השניה, לצרכיה ואפשרויות פיתוחה של ההגנה, וכידוע בראש הנהלת הסוכנות היהודית עמד בןגוריון . עם זאת, יש לזכור כי לפחות בשלבים הראשונים של המלחמה נתקיים מעין איזון . לצד בןגוריון, שכמובן לא הסתיר את העדפתו את יוצאי ה"חי"ל", עמד ישראל גלילי, שהיה אחראי לניהול הפעולות, ומעמדו מימי טרםמדינה, כראש המפקדה הארצית של ההגנה ) תפקיד לאצבאי מבחינה רשמית, אך לא מבחינה מהותית ( עדיין היה שמור עמו . יתר על כן,
|
|