|
|
עמוד:13
המתח המוגבר במאבקי העליה, ההגנה וההתיישבות התבטא גם במאבקים פוליטיים פנימיים . הוקמה סיעה בי במפא"י, והוויכוח הפנימי במפלגה זו הסתיים בשנת 1944 בפילוג . חברים רבים בקיבוץהמאוחד היו פעילים בסיעה נ', והפילוג המפלגתי פגע באחדות התנועה . הקמת מפ"ם על יסוד שותפות בין השומרהצעיר וסיעה ב', הגדילה את הפירוד ואת המבוכה הרעיונית . בעת מלחמת העצמאות שבה התנועה הקיבוצית לחזית הקידמית של המאבק הלאומי . ישובים מבודדים בנגב, בעמקהירדן ובמקומות אחרים, בלמו את צבאות ערב הפולשים, עמדו במצור ממושך ואף הצליחו להדוף את האויב . חברי קיבוץ רבים התגייסו לשורות הצבא הישראלי החדש, בנוסף לחברי הפלמ"ח . תנופת ההתיישבות התחדשה באיזורים שנכללו בתחום מדינת ישראל, ונמשכה הפעילות הנמרצת בקרב תנועות הנוער ובקליטת העולים החדשים, שבואם התעכב על ידי שלטון המנדט ) "שארית הפליטה" באירופה ובמחנות קפריסין ( . זאת היתה תקופה של התגייסות רצופה של התנועה הקיבוצית למשימות לאומיות . כל קיבוץ הפר למחנה חציצבאי באופיו . חבריו דאגו לבטחון האיזור, אירחו את חיילי הפלמ"ח, הוציאו שליחים ופעילים, עזרו בהקמת ישובים חדשים, קלטו עולים, והמשיכו כל העת לעבוד ולפתח משק . היתר . תודעה מפותחת של נכונות למאמץ משותף בתנאים קשים, לקבלת מרות המוסדות, ולקיום אורחחיים של עוני ברוב הקיבוצים ושיכון באוהלים ובצריפים . רוב חברי התנועה עדייו היו צעירים ובגיל הפוריות, אך למרות התנאים הקשים הוקמו משפחות ונולדו ילדים . אוכלוסיית הילדים גדלה מהר יותר משגדלה אוכלוסיית החברים, ובסוף התקופה היה חלקם של הילדים קרוב ל 4035 מהאוכלוסיה הקבועה . בתקופה ב' התווספו 146 קיבוצים, והאוכלוסיה הקיבוצית הגיעה בשנת 1949 ל 63,500 נפש . תקופת גי ) 1950 1966 ( : התנועה הקיבוצית התמידה במסירותה למשימות הלאומיות במלחמת העצמאות ולאחריה,אולם השלטת מדיניות חדשה של "ממלכתיות" העבירה את כובד האחריות לגורמים אחרים . כבר בשנת 1950 לא היתה התנועה הקיבוצית זרוע מבצעית של הממשלה או של ההסתדרות . לתנועה הקיבוצית לא היה אף נציג אחד בממשלה, היות שרוב חבריה השתייכו למפ"ם, שהיתר . באופוזיציה . מתחים פנימיים גרמו לפילוג הרסני בקיבוץ המאוחד, וכמר . שנים לאחר מכן במפ"ם . הכוח הסוציאליסטי המאורגן ביותר התנפץ ותנועת העבודה החלה להדרדר . בא הקץ לחזון המדינה הציונית המבוססת על משק שיתופי וצדק חברתי . בצמרת מפא"י התגבשה הסכמה לזרז את פיתוח כלכלת ישראל על יסור מדיניות של יוזמה פרטית בפיקוח ממלכתי, וממשלות המערך המשיכו בדרך זאת . משאבים לאומיים רבים הוזרמו למגזר הפרטי בכוונה לעודד הרחבת הייצור . התוצאות לא 13
|
|