פרק א': גידול האוכלוסיה הקיבוצית

עמוד:11

כפי שניתן לראות מטבלה א', אפשר לחלק את תולדות הקיבוץ לארבע תקופות בהתאם לתמורות הדמוגרפיות . תמורות אלו משקפות את השינויים בתנאי הסביבה החיצונית, החלטות מדיניות ותהליכים פנימיים . עדייו איו לנו ספר המספר את תולדות הקיבוץ מנקודת ראות זאת . כאן נוכל רק לציין קווים אחדים המאפיינים כל תקופה . תקופר . אי ) 1910 ­ 1955 ( : רשמית התחילה התנועה הקיבוצית את קיומה בשנת ,1910 כאשר הקומונה החדרתית החליפה את הקבוצה הזמנית באום­אל­ג'וני וייסדה את דגניה . אולם הקביעה הפשוטה הזאת עלולה להטעות . כפי שרומז השם "קומונה חדרתית", היו קומונות או קבוצות שיתופיות בארץ לפני דגניה ומספרן לא היה מבוטל . הקומונות והקבוצות הללו התקיימו בעיר ובמושבה, ובהן היו סוגים שונים של פועלים עם שאיפות שונות . היו מי שחיפשו פתרון זמני לקיום בתנאים הקשים של הימים ההם, והיו מי שראו בחיי שיתוף צורת חיים נעלה יותר ושאפו לקיימם קיום של קבע . כלומר, כבר אז ר, י תה מחלוקת בין ראיית וויי השיתוף כמכשיר להשגת מטרות אחרות, לבין ראיית חיי השיתוף כמטרה לעצמה . המחלוקת הזאת שזורה בכל תולדותיו של רעיון הקיבוץ עד עצם היום הזה . בדרך כלל, הגורם המאחד והמייחד של הקומונות והקבוצות השונות בתקופה הראשונה היתר . הקופה המשותפת, אבל היו גם קבוצות שנהגו לפי חשבונות בפרדים וצימצמו את השיתוף רק לעזרה הדדית וצריכה משותפת, או רק לעבודה משותפת . גם דגניה התחילה עם רישום חשבונות נפרדים, והמעבר לשיתוף מלא בוצע רק לאחר שנים מספר . לא מן הנמנע שחוקרים בעתיד יקבעו תאריך מוקדם יותר לראשית התנועה הקיבוצית, אם יעדיפו את הגורם השיתופי לעצמו, אולם עד כר, מקובלת העדפת הצמידות בין חיי שיתוף להתיישבות קבע, תוך כיבוש האדמה לצרכים ציוניים . אופיינית לתקופה אי היתר . הפעילות הרעיונית, הן במישור הציוני והן במיטור הצורות השונות של חיי קומונה או קיבוץ . היו חברי דגניה שתמכו בתפישה של חברה אוטרקית ומקיימת את עצמה בגבולותיה . לעומתם הציבו חברי גדוד­העבודה תפישה של "קומונה ארצית", שעומדת לרשות בניין הארץ בכל מקום . כפי שחברי דגניה שאפו לקיים חברה קטנה ואינטימית, שתהיה מסוגלת לוותר על היחידה המשפחתית הבדלנית, שאפו חברי גדוד­העבודה למעורבות בכל הנעשה בארץ, ואף קיוו להשפיע על עיצוב החברה ביישוב החדש לפי מתכונת שיתופית, בלי ביטול המשפחה . שלמה לביא הציג עמדה שלישית, מבוססת על רעיון של אוטרקיה, אבל בהיקף הרבה יותר נרחב ­ הוא הציג את רעיון הקיבוץ הגדול והמגוון לעומת הקבוצה הקטנה והאינטימית . למעשה, הוא הציע הקמת "קיבוץ אזורי" בממדים של קהילייה עצמאית מבחינה חברתית וכלכלית . רבים וסוערים היו הדיונים והוויכוחים, שהתנהלו מסביב לשלושת הדגמים הללו ­ של קבוצה אינטימית מקומית, קיבוץ אזורי וקיבוץ ארצי . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא