|
|
עמוד:8
עם זאת, יש חשיבות עליונה להבין את התמורות המתחוללות בתור כל קיבוץ וקיבוץ ובקרב התנועה הקיבוצית בכללותה . הקיבוצים הוותיקים מבטאים כבר תופעה רבדורית, המתמודדת, מצד אחד, בשאלות חינוך של דור המשך לתנועה מהפכנית שהתמסרה במידה רבה . ומצד שני, ההוויה הקיבוצית הרבדורית מצווה לטפח רגישות גוברת לבעיות ההזדקנות של קבוצת חברים גדולה וגדלה . ואילו הישובים הצעירים, המתחילים את חייהם, כבעבר, מהתלכדות של קבוצות חברתיות קטנות יחסית, מפלסים את דרכם כיום בתוך חברה חיצונית שונה מבעבר . זו מסוגלת אמנם לסייע להם כלכלית, בעזרת המוסדות המיישבים, אך היא מרעיפה עליהם בעיקר שפע של פיתויים ותמריצים לעזיבת הקיבוץ . . איו לי איפוא ספק, שאנו זקוקים למחקר חברתיתנועתי להבנת התהליכים האופיניים לקהילה הקיבוצית הרבדורית, הקולטת ומאבדת כאחד את בני דורות ההמשך שלה ומשנה תדיר את אורחות חייה ודפוסי ארגונה הפנימי . ואנו חייבים לפענח, גם באמצעות המחקר, את טיבם של כוחות המשיכה והדחיפה הפועלים כיום בקיבוץ הצעיר והזעיר, וזאת בתקופה שאפשר אולי לכנותה פומטאוטופית . לא קהילות מבודדות, לא מנותקים מהסביבה המחקר החברתי חייב גם לטפל בתופעות ובתהליכים הביןקיבוציים וביחסי הקיבוץ עם סביבתו . שהרי הקיבוצים אינם קהילות מבודדות אחת מזולתה . הם קשורים בארגונים פדרטיביים בעלי אופי אידאולוגי . כל קיבוץ, בתור קהילה עצמאית, והארגונים התנועתיים הארציים אינם מנותקים מהחברה הסובבת . היפוכו של דבר : התנועה הקיבוצית חתרה בעבר, והיא מתאמצת גם כיום, לקיים זיקה הדוקה למרכזי הכוח והסמכות בחברה . היא משתתפת במאבקים כללציבוריים, היא נקלעת למצבי קונפליקט עם הסביבה, היא זוכה להערכה ולאהדה אך גם לביקורת ולשיטנה . והעיקר, התנועה הקיבוצית הקימה מכשירים ארגוניים מרכזיים ומגוונים מקצועיים, כלכליים ופיננסיים ) קרנות אשראי ומוסדות הספקה ( . זאת ועוד : הצורך לשווק ולעבד את התוצרת החקלאית המיוצרת בקיבוצים וההכרח להסתייע במערך של שירותים שונים למשק החקלאי גרם לחריגה אל מעבר לקיבוץ הבודד, בכיוון של שותפות ביןקיבוצית . גם תהליך התיעוש, שהפך את התעשייה לענף מוביל בכלכלת הקיבוץ, סייע למימוש הגישה של שותפות ביןקיבוצית . שותפות זו לבשה שתי צורות עיקריות : ראשית קיום מפעלים תעשיתיים משותפים לשנים עד שלושה קיבוצים . שנית קיום מפעלים אזוריים לעיבוד תוצרת חקלאית או למתן שירותי מידע, מיחשוב ושיווק, על בסיס אזורי . כך קמו בתיאריזה לפירות, מנפטות, משחטות ומפעליבשר, מכוניקירור ותערובת, מדגרות וכן מרכזים לציוד כבד ולשירותי מחשב . 8
|
|