א. השושלת ההאשמית והתנועה הלאומית הפלסטינית

עמוד:8

ההסתלקות מן התקוה לייצג את הפלסטינים היתה, לטווח ארוך, גם השלמה עם אובדן בסים הכוח בגדה המזרחית, ולא דק השלמה עם תבוסה פוליטית בגדה המעדבית . בעמאן הבינו היטב, כי אם אש"פ אכן מייצג את הפלסט * בים כולם, הרי הוא שולל מן המשטר הירדני את ייצוג רוב האוכלוסיה גם בגדה המזרחית ומערער על אושיות קיומה של הממלכה הירדנית ההאשמית . מאז אמצע שנות השבעים המתינה ירדן להזדמנות לחזור ולתפוס את מקומה בזירה הפלסטינית . המלך חופיו ייחל למפגש בין שני המרכיבים, שהיו דרושים כדי להבטיח את שיבתה של ממלכתו אל הזירה הזו : הוא העריר כי, במוקדם או במאוחר, יעמדו הערבים על עקרותו האינהרנטית של אש"פ כמכשיר להוצאת הגדה המערבית משליטתה של ישראל . הוא ציפה, כי במצב כזה ישקלו הערבים מחדש את עמדתם כלפי הגורם היחיד העשוי להבטיח ­ תוך הסדר עם ישראל ­ שלטון ערבי לשכם ולחברון; במקביל, המלר ייחל לשברונו של אש"פ, לפגיעה אנושה במעמדו בקרב הערבים ובעיני ארצות­הברית . הוא קיווה, כי שילוב של ש 1י אלה ­ שברונו של אש"פ, והכרה ערבית בעקרותו ­ ישיבו את היוזמה לידי ירדן וישקמו את מעמדה בגדה המערבית, בעולם הערבי ובזירה העולמית . מלחמת לבנון היתה השלב האחרון בתהליך ממושך שהצדיק את ציפיותיו של המלך ומימש חלק ניכר מתקוותיו . כבר שנים מספר לפני המלחמה החלה להסתמן עקרותו של אש"פ . בספטמבר 1982 הגיעה גם העת לראשיתה של ההכרה הכללית בשברונו של הארגון . הגורמים העיקריים במאבק שניטש סביב הנושא הפלסטיני, הבינו כי נפתח שלב חדש, שבו עמאן היא אחד המוקדים העיקריים של 0כויי ההסדר לשאלה הפלסטינית ובכמה הקשרים חשובים ­ הציר המרכזי . ההתפכחות מן התקוות שתלו הערבים באש"פ, החלה להסתמן עוד בסוף שנות השבעים . אש"פ לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שנפתחו בפניו, בעקבות הצלחותיו המסחררות בעולם הערבי ובזירה העולמית, במחצית השניה של אותו עשיר . ערפאת וחבריו החמיצו הזדמנות יחידה במינה, שצפנה סיכוי לתמורה דרמטית במעמדם ­ לגייס לצרכיהם ממשל אמריקני שחיפש עילה כדי לכפות את אש"פ על ישראל . ממשל קרטר היה אחוז בתפישת עולם ובניתוח מדיני,שייחסו לאש"פ ) כמו גם לערבים בכלל ול"עולם השלישי" ( משקל רב במערכת הכוחות העולמית . הוא קיווה להשתית את המדיניות האמריקנית בתחום זה על רכישת האמון ושיתוף הפעולה של גורמים, אשר אש"פ היה להם לסמל . כדי לעקוף את ההסתייגות של הציבור האמריקני מן השידוך עם אש"פ . נתבקש ערפאת לסייע לממשל להציג תדמית של תפנית באופיו ובמטרותיו של הארגון . בתמורה, הממשל היה מוכן לתת לאש"פ מעמד שהיה מציג אותו כטוען הבלבדי ל"גדה המערבית", וכנראה אף לחצות את הגבול הסמנטי בין התביעה ל"מולדת" לפלסטינים לבין מדינה בשליטת אש"פ . מבחינת המהות הפוליטית היתה ההבחנה בין אלה, בעיניו של הממשל הזה, מטושטשת מלכתחילה . * משמעותה של המדיניות האמריקנית הזו מבחינתה של ישראל ­ אינה נושא הדיון כאו . ואילו מבחינתה של ירדן ­ קשה להגזים בסכנותיה . הצטרפותה של ארצות­

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר