|
|
עמוד:11
כל תנועה נהגה במושבה בהתאם להרכב הקבוצות . כזה היה הנוהג גם לגבי תוכו הפעילויות . הקו המנחה היה "אחרת מבימים רגילים" . חיי היום יום במחנות שונה, אמנם, היה המצב במחנות . במשך שבועות וחורשים ארוכים שלטו במחנות השממון והבטלה מאונס . האוכלוסיה, ובעיקר פעילי הקבוצות, ראו בפעילות את כוח העמירה נגד התפוררות ושקיעה . לכן חיפשו ללא הרף נתיבות ואמצעים ליצירת תעסוקה . האנשים עבדו בשירות עצמי במחנות : נקיון, קנטינות, שירותי בריאות למיניהם . גם הפעילות בוועדות השונות נכללו בתחום התעסוקה . כמו כן היו מועסקים בשירותי אינפורמציה . את החדשות הפיקו עלפי הרדיו החשאי . גם העתוו הקפריסאי באנגלית שימש מקור . את הידיעות היו מעבירים לכולם באמצעות קרייני המחנה . המועדונים וחדרי הקריאה הופעלו גם הם בידי אנשי המחנה עצמם . כל הפעולות הנזכרות לעי"ל "מומנו" על ידי הגיוינט המועסקים היו מקבלים תמורה שהיה בה תומפתמה למנת המזון הזעומה המסופקת על ידי הבריטים . אף על פי כן, היה מספר המועסקים מועט מאוד, בעוד הרוב נדון לבטלה . לכו כלכך מובן, שנקודה קריטית זו היתה בראש מעייניהן של התנועות . עיקר התעסוקה היה בלימודים, ובשיחות הקיבוצים . זאת לדעת המגבלות לתעסוקהיוצרת היו קשות . חל איסור מוחלט על הכנסת כלי עבודה, כל שהם, למחנה . בנוסף, גם חוסר תקציב לחומרי גלם פעל לרעה . מציאות זאת דחפה אנשים לאלתר כליעבודה לבתיהמלאכה ולהמציא פטנטים שפעלו נפלא . ביוזמת הקיבוצים, ששאפו לשיפור החיים, קמו נגריות ובתי מלאכה לפחחות, מתפרות וסנדלריות . כחומרי גלם שימשו להם אביזרים שנראו להט ברגע מסויים מיותרים בקיץ, אולם הטרו עד מאוד לאחר מכן, בחורף . וכמובן, גם להפך . מזמן לזמן יזמו התנועות פעילותתנופה, שריכזו עשרותעשרות חברים היו מכריזים על אירוע, ולקראתו הוקמו מקהלות וחוגים דרמטיים . פעילות מוגברת היתה תמיד לקראת הכנת תערוכה, והיצירתיות הביאה עמה שמחה והתרוממותרוח . כמו כן הקיפו את האנשים בפעילות רבה באימונים ב"שורות המגינים", והדביקו את כולם בבולמוס רכישת השפה העברית . סמינר רוטנברג בשלהי קיץ 1947 הגיע למחנות "סמינר רוטנברג" שהביא אווירת לימוד יסודית ושיטתית . המורים והמדריכים מבין המעפילים וכן רבים בכלל המחנות, יכלו להשתתף במחזורים של ה"סמינר" ולשמוע תורה מפי מורי האוניברסיטה העברית בירושלים ובוגריה הטריים, שהתגייסו למטימה החלוצית . 11
|
|